בני הזוג נישאו ב-1999 לאחר שלטענת האישה האיש "הופיע בחלומה". לגבי שניהם מדובר היה בנישואים שניים ולכל אחד מהם ילדים בוגרים ממערכת הנישואים הראשונה.
במאי 2010 עזב הבעל את הבית והגיש תביעה לבית הדין הרבני באשדוד בה ביקש לחייב את אשתו לקבל את הגט.
הוא סיפר שלכל אורך החיים המשותפים אשתו הונתה ורימתה אותו ופעלה לנתק אותו מילדיו, הכל במטרה להעביר את רכושו לילדיה. לדבריו, בעקבות התנהלותה והשתלטות ילדיה על עסקו הוא קרס כלכלית ונותר בחוסר כל.
הבעל הוסיף שאשתו ניצלה את טוב לבו, בזבזה את כספו ושכנעה אותו להוציא עליה הוצאות רבות.
האישה טענה מנגד שהיא ובעלה חיו בשלווה כעשר שנים "מאושרות" עד שללא שום הסבר, הצדקה או התראה מראש הוא נטש אותה. לטענתה, בעלה ניתק את מכשיר הטלפון שלה ופיטר אותה ואת ילדיה מהעסק המשפחתי שלא כדין.
האישה הכחישה שפעלה לסכסך בין בעלה לילדיו וציינה ש"אין לדברים אחיזה במציאות" ושמערכת היחסים בין האב לילדים הייתה עכורה עוד לפני שהכיר אותה.
היא הגישה מצידה תביעה לשלום בית וביקשה שבית הדין יפעל לשכנע את הבעל לחזור לגור עמה ולחילופין, יחייב אותו בכתובתה ובפיצויי גירושין.
מגהצת ומבשלת
הדיינים הרב אברהם שמן, הרב מיכאל צדוק והרב אברהם מאיר שלוש לא מצאו בסיס לטענות הבעל. לדבריהם, מיומנו של האיש, בו תיעד את רגשותיו, מתוארת האישה כ"מסורה וחרוצה" וניכר שהוא "שבע רצון" מתפקודה. כך למשל, זמן קצר לאחר נישואיהם הוא כתב שהאישה "מוכיחה את עצמה" והיא מנקה, מגהצת ומבשלת.
הדיינים התרשמו שבמהלך חיי הנישואין התפתח סכסוך קשה ומתמשך בין משפחת האישה למשפחת האיש, כשהאחרון נקרע בין ילדיו לבין אשתו. לדבריהם, הבעל במידה מסוימת בחר באישה ושילב את ילדיה בעסקיו מה שגרם לניתוק של כעשר שנים בינו לבין ילדיו.
הדיינים הוסיפו שנראה שבשנים האחרונות העסק צבר חובות כבדים והיה קרוב לפשיטת רגל. בשלב זה נכנסו לתמונה ילדי הבעל, מימשו את נכסיו, שילמו את יתרת החוב והשתלטו על העסק. במקביל, הבעל חש שהוא מנוצל על ידי האישה וילדיה והחליט לעזוב.
הדיינים הדגישו שהבעל נקט צעד חד צדדי ונטש את אשתו "בהפתעה". לדבריהם, לא הייתה הצדקה לצעד דרמטי זה והיה עליו לנסות לייצב את חייו עם אשתו תוך הידברות בסיסית ובמידת הצורך ליווי טיפול זוגי מקצועי.
במקביל כתבו הדיינים שלהתרשמותם תביעת האישה לשלום בית הייתה אמיתית וכנה במקור אך לאחר הדיון האחרון ניכר שהיא כבר לא רוצה לחזור לבעלה ורק מעכבת את קבלת הגט כאמצעי לחץ לקבל את תביעותיה הכספיות.
בנסיבות אלה קבעו הדיינים ששני הצדדים מאסו אחד בשני וחייבו את האישה לקבל את הגט. עוד הם קבעו שמאחר שהבעל יזם את הגירושין האישה זכאית באופן עקרוני לכתובתה ועליה להגיש אותה לבית הדין. תביעתה לפיצויי גירושין נדחתה.
- ב"כ התובע: עו"ד לורי גייזלר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורית זריבי, עו"ד יגאל גולדשטיין
עורכי דין גירושין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עו"ד אביטל אדרי-כהנא עוסקת ב- דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.