נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, יעבור בימים הקרובים השתלת קוצב לב במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. פנינו לד"ר הלל שטיינר מהיחידה להפרעות קצב הלב בבית החולים וולפסון בחולון, בכדי להבין מה ההליך הרפואי אותו יעבור הנשיא.
ד"ר שטיינר מדגיש בפתח השיחה כי אינו מעורב בהליך הרפואי אותו יעבור הנשיא ריבלין, וכי הוא למד מהפרסומים בתקשורת על ההליך. "יחד עם זאת, אני מאחל יחד עם כל עם ישראל החלמה מהירה לנשיא המדינה ראובן ריבלין".
"ראשית", הוא מסביר, "כדי להבין מה תפקידו של הקוצב, יש ללמוד את אופן פעילות הלב. לאדם יש מערכת חשמלית בלב והחשמל הזורם בלב מרחיב את שרירי הלב. עם השנים, יכולות להיווצר בעיות ביצירה של הפולס החשמלי הראשון, של הפעילות החשמלית, או בהולכת החשמל בשריר הלב. קוצב לב יכול לפתור את הבעיה הזו. כיום, עם הזדקנות האוכלוסייה, אנו רואים יותר ויותר אנשים המזדקקים להשתלת קוצב לב".
"הליך השתלת הקוצב מבוצע בפרוצדורה שנמשכת כשעה עד שעתיים, בהרדמה מקומית, ובסיומה המטופל יכול לחזור כמעט לתפקוד מלא, אך לא יכול להיחשף לשדות חשמליים או מגנטים חזקים במיוחד - מצב מאד לא שכיח כיום, מאחר ודור הקוצבים הנוכחי בנוי בצורה ששדות חשמליים רגילים לא משפיע עליו".
"כיום, הקוצבים המושתלים הם קטנים - בקוטר של שנים עד שלושה סנטימטרים. הסוללות בקוצב מחזיקות מעמד 12 שנה, וניתן לחברן לשדר ניתור ביתי, המאפשר לצוות הרפואי לעקוב אחר תקינות הקוצב. בנוסף, השדר הביתי יכול לנטר הפרעות קצב של המטופל ולדווח לרופאיו של המטופל על כל הפרעה לבבית. כעבור תקופת החלמה קצרה, יהיה מותר לנשיא ואף רצוי לחזור לפעילות גופנית מלאה בהדרגה".
השתלת קוצב לב (שימו לב: הסרטון מכיל תוכן שעשוי להיות קשה לצפייה לחלק מהגולשים).
מה המגבלות על מושתלי קוצב לב?
"אנו ממליצים למושתלי קוצב הלב לשוחח בטלפון הנייד רק באוזן שמאל, מאחר והקוצב נמצא בצד ימין של החזה, ולא לשים את הטלפון הנייד בכיס החולצה הימני".