עלייה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים בשנים האחרונות: דו"ח שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היום (רביעי), על יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי בהשכלה הגבוהה, עולה כי בין השנים תש"ע-תשע"ו (2009/10 – 2015/16) נרשמה עלייה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, אלא שאחוז הסטודנטים שנשרו או התעכבו משמעותית עם סיום התואר גבוה אף הוא במיוחד.
בשנת תש"ע (2009-2010) עמד מספרם של הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה על 4,537 - ואילו בתשע"ו עלה ל-11,013, עלייה של 143%. קצב הגידול השנתי הממוצע של הסטודנטים החרדים בשנים אלו היה 16.3%. בהשוואה לכך, קצב הגידול השנתי במספר הסטודנטים היהודים ובמספר כלל הסטודנטים בתקופה זו, היה 0.9% ו-1.6% בהתאמה. שיעורם של הסטודנטים החרדים בקרב כלל הסטודנטים היהודים, בשנים תש"ע-תשע"ו גדל מ-1.8% ל-4.2%.
בין השנים הללו גדל מספרם של הסטודנטים החרדים בכל שלושת התארים: בתואר הראשון יותר מהוכפל מספרם של הסטודנטים החרדים - מ-4,273 בתש"ע ל-9,702 בתשע"ו - גידול שנתי ממוצע של 14.6%. בתואר השני – יתר מפי-ארבעה: מ-307 בתש"ע ל-1,243 בתשע"ו, ובתואר השלישי גדל מספרם של הסטודנטים החרדים מ-28 בתש"ע ל-63 בתשע"ו. הסטודנטים החרדים היוו 4.8% מהסטודנטים לתואר ראשון, 2.4% מהסטודנטים לתואר שני ו-0.6% מהסטודנטים לתואר שלישי.
היכן לומדים הסטודנטים החרדים?
על פי הדוח ניתן לראות כי בשנת התשע"ו כמחצית (48%) מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו במכללות האקדמיות, 27% במכללות לחינוך, 14% באוניברסיטה הפתוחה ו-12% בלבד באוניברסיטאות. לשם השוואה, בקרב כלל היהודים, עמד שיעור הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות על 33%, פי 2.8 זאת ככל הנראה בשל העובדה שהסטודנטים החרדים דורשים וזקוקים לתנאים אחרים מאשר מוכנים לתת להם באוניברסיטאות.
כ-70% מתוך הסטודנטים החרדים בשנת התשע"ו למדו לתואר ראשון בשבעה מוסדות להשכלה גבוהה, ושאר הסטודנטים החרדים למדו ב-52 מוסדות נוספים להשכלה גבוהה. המוסדות העיקריים שבהם למדו היו: הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי לב, האוניברסיטה הפתוחה, מכללה ירושלים, מכללת הרצוג-ליפשיץ, המכללה האקדמית הדסה ירושלים ועוד.
במספר מכללות אקדמיות היוו הסטודנטים החרדים שיעור ניכר מכלל הסטודנטים: במרכז האקדמי לב (38%), במכללה האקדמית הדסה ירושלים (17%) ובקריה האקדמית אונו (17%). לשם השוואה, באוניברסיטאות היוו הסטודנטים החרדים 1.4% בלבד מכלל הסטודנטים.
עוד עולה מהנתונים, כי כ-24% מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון שהחלו את לימודיהם בשנת תשע"ה במוסדות להשכלה גבוהה, לא המשיכו בשנת תשע"ו אחוז נשירה גבוה לעומת סטודנטים יהודים לא-חרדים, שם עמד שיעור הלא-ממשיכים על 8.2%. במכללות האקדמיות לחינוך, מעל למחצית מהסטודנטים החדשים החרדים לתואר ראשון בשנת תשע"ה, לא המשיכו את לימודיהם לשנת תשע"ו, לעומת כ-11% בקרב סטודנטים יהודים לא חרדים.
כמו כן, כ-40% מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון שהחלו את לימודיהם בשנת תש"ע במוסדות להשכלה גבוהה, טרם סיימו את לימודיהם בשנת תשע"ה (לאחר חמש שנים): 19.6% באוניברסיטאות, 38.7% במכללות האקדמיות ו-63% במכללות האקדמיות לחינוך. לעומת זאת, בקרב סטודנטים יהודים לא-חרדים עמד שיעור זה על 20.5%.
מה לומדים החרדים?
התאוריה הנפוצה היא שחרדים לומדים רק משפטים, מתברר כי היא אינה מדויקת כלל. בחלוקה לפי תחום לימוד ניתן לראות כי בשנת תשע"ו, היה שיעור החרדים בקרב סטודנטים יהודים לתואר ראשון בחינוך, גבוה יחסית (10.7%), במקצועות עזר רפואיים (10.3%) ובמשפטים (6.7%), ונמוך במיוחד במדעי הרוח (1.4%), ברפואה (0.5%) ובמדעים פיסיקליים (0.4%). בשנה זו, למדו הסטודנטים החרדים לתואר ראשון בעיקר חינוך (2,847), עסקים ומדעי הניהול (1,182) ומשפטים (983).
עוד עולה מהנתונים כי בתשע"ו, למדו 85% מהסטודנטים החרדים במסגרות נפרדות לגברים ולנשים, או במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, שבה השתתפות פיזית בשיעורים איננה מחייבת. 58% למדו במסגרת חרדית מוכרת, 16% למדו במכללות דתיות-לאומיות הכוללות הפרדה מובנית - ו-11% למדו באוניברסיטה הפתוחה. שאר החרדים (15%) למדו במוסדות רגילים.
כזכור, המועצה להשכלה גבוהה שוקלת לבטל לחלוטין את האפשרות להקים קמפוסים נפרדים לציבור החרדי והנתונים מלמדים כי צעד כזה יכול להביא לפגיעה משמעותית במיוחד באקדמיה החרדית כשרבים מהציבור החרדי יימנעו מלגשת למוסדות שאינם מתחשבים בערכיהם.
גם במספר מקבלי התארים בקרב הסטודנטים החרדים יש עלייה משמעותית, מ-636 בשנת תש"ע ל-2,316 בתשע"ה. בשנת תשע"ה קיבלו 2,065 חרדים תואר ראשון, 244 קיבלו תואר שני ו-5 תואר שלישי.