חברת העוסקת בהפצת מערכות אינטרקום הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בה ביקשה לאסור על מתחרה שלה לשווק את אותו המוצר, וכן תבעה פיצויים בעילות שונות. שתי החברות רכשו מערכות אינטקרום מיצרן סיני. התביעה הוגשה נגד החברה המתחרה ומנהלהּ.
התובעת טענה כי מערכות האינטרקום שרכשה מהיצרן הסיני כוללות פיתוחים ושיפורים פרי מאמצי פיתוח שלה, ובנוסף כוללות חיווי קולי בעברית, בקולה של אשת התקשורת נעמי רביע, שהתובעת ערכה והקליטה, ולכן היא בעלת זכות היוצרים.
עוד נטען כי מוצרי החברה-הנתבעת הם העתקה של מערכות האינטרקום הכוללות שיפורים ופיתוחים של התובעת. מבחינה משפטית, התביעה הוגשה בעילות של הפרת זכות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט וגזל.
הנתבעים טענו מנגד כי מוצריהם נרכשו מהיצרן הסיני כמוצרי מדף המוצעים לכל דורש, ולכן אם לתובעת יש טענות להפרת זכויותיה עליה להפנות אותן ליצרן הסיני.
בהקשר זה הנתבעים הוסיפו כי רכשו את המערכות בתום לב, מבלי שידעו שהן כוללות חיווי קולי המוגן בזכות יוצרים.
במסגרת דיון שנערך לפני כשנה, הצדדים הסכימו, מבלי לוותר על טענות כלשהן, כי צו ארעי שניתן בהחלטה של השופטת יהודית שבח האוסר על מכירת מוצרי הנתבעת יוארך עד להכרעה בהליך העיקרי.
עוד נקבע שם בין היתר כי הנתבעת רשאית למכור מערכות אינטרקום-טלוויזיה שיוסר מהן החיווי הקולי בעברית.
"הנתבעים אינם תמימים"
השופט מגן אלטוביה דן ציין שהתובעת לא הראתה כי השינויים הטכניים שלטענתה ביצעה במערכות האינטרקום של היצרן הסיני מהווים יצירה בהתאם להוראות חוק זכות יוצרם. כמו כן, השופט סבר שאין לשלול את האפשרות שהנתבעים רכשו מהיצרן הסיני מערכות שלא כללו את השיפורים והפיתוחים שהתובעת טוענת כי הוסיפה להן.
לנוכח מסקנות אלה, השופטת דחה את טענות התובעת בכל הקשור לעילות של עשיית עושר ולא במשפט או גזל של קניין.
ואולם, בנוגע לעילה של הפרת זכויות יוצרים ההכרעה הייתה שונה. השופט הסביר כי גב' רביע העניקה לתובעת זכות יוצרים בלעדית בחיווי הקולי שהותקן במערכות האינטרקום המדוברות, וגם מנהל הנתבעת הודה שהזמין מערכת אינטרקום של התובעת.
בהקשר זה השופט דחה את טענת הנתבעת שלפיה היא זכאית להגנת תום לב. "בהתחשב בנסיבות העניין, נראה כי הנתבעים אינם תמימים... אפילו אניח לטובת הנתבעים שלא ידעו שמדובר בהקלטה המוגנת בזכות יוצרים, היה עליהם לברר עם התובעת עניין זה בטרם החלו בשיווק מוצרי הנתבעת", כתב השופט.
בסיכומו של דבר, נקבע כי הצו הזמני יעמוד בתוקפו באופן שנאסר על הנתבעים לשווק או למכור מערכות אינטרקום הכוללים את החיווי הקולי.
כמו כן, השופט חייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך 25,000 שקל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 13,500 שקל. בתוך כך השופט הסביר כי מדובר בפיצוי "ללא הוכחת נזק", שנועד בין היתר להתגבר על הקושי שבחישוב הנזק המדויק שנגרם לתובעת בגין הפרת זכות היוצרים.
- ב"כ התובעת: עו"ד אילון עישר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אלברט בראון
עורכי דין קניין רוחני • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד יואב סלומון עוסק ב- קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.