אני אוהב לדגום מסעדות חדשות. יש משהו כיף בהבטה בתפריט חדש ולא מוכר, אם כי לא תמיד אני מוכן "להסתכן" ולהזמין מנות שאיני מכיר כלל וכלל. מסעדת 'פסקדוס' (דגים בספרדית) הירושלמית נראתה לי כמו אופציה טובה לאכול בה מלווה מלכה. כמה שטעיתי.
את תשומת ליבי שבה דווקא קופון של ארוחה זוגית במסעדה, דרך אתר קופונים מוכר במחיר משתלם של 250 ₪. למפרע, התברר כי למרות שמטרת קופון היא לערוך הכרות ללקוחות פוטנציאליים עם המסעדה, לגרום להם לחוויית שירות שתחזיר אותם למקום ולהמליץ עליה לחבריהם, בפסקדוס העובדה שהגעתי דרך קופון נתנה לי שירות גרוע במיוחד ומנות משונמכות בהתאם למחיר.
המסעדה עצמה ממוקמת במקום מרכזי יחסית ברחוב אליאב, בקרבת מקום לתחנה המרכזית - אך עדיין במקום שקט שקל יחסית למצוא בו חניה. העיצוב במקום נעים ומרווח וניכר שהשקיעו בו חשיבה.
במסגרת הקופון, היינו צריכים לקבל מנה ראשונה אחת, שתי מנות עיקריות, מנה אחרונה אחת וכוס יין לכל סועד. כוס שמחולקת כעת לכל סועד במסעדה על פי הפרסום בעיתונות החרדית המקומית.
עיון בתפריט שהוגש לנו הביא אותנו לבחירה פשוטה וקלילה, אותה כבר טעמנו במקומות רבים - פטריות ממולאות בגבינות על מצע תרד חם. המלצר ביקש שנבחר יחד גם את המנות העיקריות, וכאן הלכנו על הלברק והסלמון. שניהם על הגריל.
בשלב זה הוגשו לנו הסלטים. המגוון היה נחמד, אם כי הסלטים היו משעממים בהחלט וחסרי כל ייחוד או איכות, והלחם הוגש לנו רק לאחר בקשה מפורשת.
לאחר המתנה ארוכה יחסית, הוגשו לנו הדגים עם מנת הפתיחה שהפתיעה אותנו לרעה. על מגש צר הוגשו לנו שלוש פטריות קטנות במיוחד עם פירורי משהו ירוק שאולי היה אמור להיות תרד כשהן בבריכת גבינות פושרת. תמחור המנה בדרך כלל הוא 49 ש"ח - כלומר, 16 ש"ח לכל פטריונת. סכום מופקע בעליל. הפטריות עצמן היו נחמדות, אם כי הורגש שהן אינן טריות במיוחד.
כאשר פניתי למלצר ושאלתי אותו אם מנת ההפתיחה אכן קטנה כל כך, הוא טען שכן. הסתקרנתי וביקשתי לשוחח עם מנהל המסעדה, שניגש לאחר כדקה והגיב בצורה תוקפנית לשאלה העדינה בהחלט שהצבתי לו לצד שבחים על עיצוב המסעדה. "זה המחיר של המנה. אנשים משלמים גם על האווירה", אמר לי המנהל כשהוא מוסיף "באת עם קופון, נכון?" בנימה שגרמה לי לחוש כביכול נעשה עמי חסד, ואני אף צריך להודות לו על הצדקה שהוא מעניק לי.
הוא ציין בנוסף, כי המחיר של המנה הוא גם בגלל הסלטים שהמלצר ממלא כל הזמן, דבר שלא קרה אפילו פעם אחת במהלך הארוחה. הלקוח אמנם לא תמיד צודק, אבל בשום מקרה אתה לא יכול לכעוס עליו או לתת לו תחושה רעה - אלא אם כן אתה ממש מעוניין שהוא לא יחזור וגם יספר על זה לכולם.
לסיום, הוא אף הוסיף לאחר שציינתי כי אני עיתונאי: "אתה עיתונאי? כתוב עלינו", בהתרסה ועזב את השולחן בזעף.
הפליאה שלי נפתרה בקלות יחסית, עיון מהיר באתר המסעדה חשף את המנה המקורית שמוגשת לאורחים ה"רגילים" של המסעדה, והנה נחשפה לה פטרייה רביעית שמוגשת. כלומר, המנה שהוגשה לאלו שהגיעו עם קופון אותו רכשו במחיר שהמסעדה הציעה, מקבלים מנה קטנה יותר בנוסף לתחושה המגעילה שיקבלו.
הדגים עצמם, למרבה הפלא, היו טעימים ורכים ועשויים מצוין - אם כי לא היו חמים מספיק. דג הסלמון היה רך והורגש כי הוא טרי ועשוי היטב. גם דג הלברק שנפתח בצורת פרפר היה מתובל היטב ונעים לאכילה.
לסיום קינחנו בטרמיסו, עוגה שמוגשת בתוך צנצנת. נחמדה, אך מאכזבת מעט עבור מסעדה חלבית שאופציות הקינוח שלה כמעט בלתי מוגבלות.
לסיכום: למרות הדגים הטעימים והלא מספיק חמים, השירות המגעיל שקיבלנו ירחיק אותנו מ'פסקדוס' ואין סיכוי שנחזור אליה.