מאמר מערכת חריף ביותר מהעורך הראשי של העיתון יתד נאמן הרב ישראל פרידמן נגד החרדים העולים להר הבית כפי שנחשף השבוע ב'כיכר השבת'.
המאמר נכתב תחת הכותרת "זכותינו וחובתינו להתגונן מפגיעתם הרעה" ועוסק גם בבחינה ההלכתית ובעיקר בנושא ההשקפתי של הנושא.
"רבנים ומורי הוראה שליט"א יצאו השבוע במחאה חריפה נגד פורצי גדר בחזות חרדית להר הבית. בימים שהחשמונאים טיהרו את בית המקדש, יש מי שעולים להר הבית כדי לטמא את מקום המקדש. מה שהחל כטפטופים של בודדים ש'מחזי כחרדים', קומץ הזוי של טרופי דעת, החל לצבור נפח ע"י הצטרפות של אנשים נוספים. גם אם עדיין מדובר במספר זניח של אנשי שוליים, מספר גדול יותר של אנשים בעלי מעטפת "חרדית" הורסים לעלות אל ההר ולנגוע בקצהו. המידע על הפעולה הנוראה והחמורה הזו, מגיע ממקורות תקשורת ערבים. זה אומר שבמשך תקופה ארוכה הם עוקבים אחרי אותם אנשי מורסה מתפתחת, ומקפידים להעביר לעולם את תמונותיהם מזירת הפשע הרוחני. אין זה דיווח ערבי עובדתי, אלא הסתה נגד צבור נוסף שרובו ככולו ממש אינו קשור לענין. עד כה היה ברור לכל שחרדים אינם עולים להר הבית, ועכשיו, 'הנה לכם תיעוד מצולם'.
יראים לדבר ד' לא נמצאים שם. באוזניהם מהדהדת קריאת הנביא "כי תבואו ליראות פני, מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי", והד דבריו מהדהד עד היום. מרנן ורבנן גדולי הדור זצוק"ל ויבדלחט"א גילו בעבר, בכתב ובעל פה את דעתם דעת תורה, אודות האיסור הנחרץ להעפיל אל ההר. גדולי הפוסקים, פסקו את פסקם, הלכה ברורה, שאסור להכנס למתחם הר הבית. אין לנו פרה אדומה וטמאי מתים אינם יכולים להכנס למקום. "ואיש אשר יטמא ולא יתחטא, ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ד' טימא". מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל יבדלחט"א כבר עוררו במכתב תקיף ונחרץ: "המעט לנו פרצות הדור הנוראות אשר עוד יבוא להוסיף שבר על שבר לחטוא בשאט נפש בעוון הטומאה על הר הבית ומקום המקדש ה"י. רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל פסק וזעק נגד המעשה החמור.
כאשר לאחר מלחמת תשכ"ז (שמה של מלחמת ששת הימים בעיתונות החרדית. י.כ) שטפו גלי "שמחת נצחון" את רחבי הארץ הבחינו מקורבי רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל שהוא מוטרד ביותר מהתוצאות העתידיות של שחרור הכותל המערבי וכיבוש הר הבית: "מי יודע אם לא יחללו את קדושתו של ההר ויכשלו באיסור חמור". כמה מרחיקות רואי הם עיני חכמים. ובמכתב מיום ג' אלול תשכ"ז כתב מרן זצוק"ל במכתב הסכמה לספר העוסק בענין קדושת המקדש (מכתבים ומאמרים): "מאז ומתמיד נהגו כל העם ישראל עפ"י הוראת הגדולים שבכל דור ודור דורות הקודמים זהירות יתירה להתרחק שלא לגשת אל הקודש פן ואולי ח"ו יבואו לכלל איסור מהם שחיובם כרת ומהם איסורי לאוין ואיסורא בעלמא, ולא שמענו ולא ראינו מי שהוא ירהיב עוז בנפשו להקל בכל זה...
וכהיום אוי לנו לנפשנו שכך עלתה בימינו לראות איך שמחללים הקודש, ובמקום שרק טהורים הותרו להיכנס, ולטמאים חיובם כרת אין מבחין וכולם נכנסים. ומי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי במקום הקודש, ויד השרים והאלופים היה במעל הזה שהתפארו בכחה דהיתרה ולסמוך על מדידתם לאמר עד פה מותר לבוא"! למעשה, האיסור הזה נקבע ללא הבדלי חוגים ועדות ואף רבני החוגים הדת"לים אסרו באופן נחרץ את העליה. כך גם פסקה הרבנות הראשית.
אבל קומץ דמויי החרדים שעולים להר, למרות קליפתם החיצונית, אינם אמונים לעיני העדה גדולי הדור שליט"א. חלקם משתייכים בעליל לנושאי דגל המרד בסמכות החכמים, כשהתוצאה ההכרחית היא – מרד גם בהלכה והתעלמות מעבירות כל כך חמורות. לא מדובר בקבוצת אנשים מהאגפים הלאומנים שאינם מתכוונים כלל לתפילה בהר הבית, אלא למאבק לאומני נגד אונסק"ו בהחלטתו הקודמת ונגד החלטת האו"ם שמנסה לגזול את המקומות הקדושים מהעם היהודי. ההם אינם מתכוונים כלל לתפילה אלא מוכנים אפילו "לקרוא פרקי תהילים", כדי שהר הבית יהיה בידם. הם מציגים את תוכניתם הפוליטית כמשאלה דתית, אך עושים "תורתם" קרדום לחפור בו הישגים פוליטיים. לא באמת מדובר בשפיכת צקון לחש לבורא עולם, אלא בשפיכת שמן למדורה. זה סוג של הפגנה פוליטית שנועדה להחיל ריבונות ישראלית על הר הבית. הם עדיין מאשימים את משה דיין על שהורה בזמנו להוריד את דגל ישראל מהמסגדים. על המאבק הלאומני הזה, הם מוכנים לשלם בדמים יקרים, גם אם יהיו אלה דמיהם של חפים מפשע.
נסיונות העליה של יהודים להר הבית, הן כמו השלכת גפרור לבאר נפט. הר הבית עלול להפוך להר געש, שיכסה באפר ועשן את כל המזרח התיכון. המעפילים להר מציתים בעירה, ומספקים לצמאי הדם את התירוץ לפרוע פרעות בישראל. הם פורשים לרגלי מפגעים איסלמים מוסתים שטיח אדום, שעם התלהטות הרוחות הוא מאדים מדם. הסכנה איננה מקומית בלבד. העולם הערבי כולו נסער כשמדובר בהר הבית. הם רואים בעלייה להר נסיונות לגרש אותם מבתי התיפלה שלהם. היו כבר כמה מטורפים שדברו בעבר על פיצוץ המסגדים, והפצע הזה נותר פתוח וחשוף. אלו שמנסים לעלות בהר ולנגוע בקצהו, שופכים אלכוהול על הפצע ומסכנים את כלל ישראל.
הקבוצה לבושת השחורים של הנראים כחרדים, אולי אינם עולים מהסיבות שמנינו, אלא כיון שמעמדם ההנהגתי-הלכתי המחייב של גדולי ישראל, אינו מחייב אותם בכל תחומי חייהם ובעיניהם הם יודעים טוב יותר לפרשן את התורה, את ההלכה ואת ההנהגה לפי מאווייהם, משאלות ליבם ורוחם הנגופה. אבל זה איננו משנה את התוצאה: התקשורת הערבית עוקבת אחריהם, מצלמת ומפיצה. עד כה הכל ידעו שחרדים לא עולים על ההר, וצייתני ההלכה וההשקפה ימשיכו להדיר רגלים משם. עכשיו בגלל אותו קומץ רעול מבט, התמונה המוטעית שנחשפת לעינים של הערבים מוסתים וצמאי דם, השתנתה. בגלל אותו קומץ, אויבי ישראל סבורים בטעות, שגם החרדים הם לאומנים שרוצים לפגוע בהם ולהצית אש גדולה, ולא היא. הצבור שלעולם איננו מתגרה באומות וזהיר בכך בזהירות יתר, הפך בגללם לחשוף לחיצי שנאה וזעם. בהפניית עורפם הם עלולים לגרום חלילה שבמקום נרות חנוכה יהיו מי שיאלצו להדליק "נרות נשמה" ח"ו.
ממשלת ישראל חייבת לסגור את ההר, לנעול, לאטום את שעריו באלף סורגים ובריחים, כדי שרמיסת קדושת ההר לא תסכן אותנו, כדי שעם ישראל לא יתבע חלילה על חילול מקדש וקודשיו. אבל גם כל מי שבידו להקיא מתוכינו ולהוקיע את אותו קומץ שהחל כקוריוז והופך לקוריוז גדול יותר, להבהיר בצעקה 'לא משלנו הם, לא מאתנו ולא מקהלינו'. הם מתחפשים בצלמינו ובדמותינו, מתחזים, וחבים לאחריני. זכותינו וחובתינו להתגונן מפגיעתם הרעה של מעשיהם והלך מחשבתם. צריך להרחיק אותם ולטבוע על מצחם אות של קלון, לבל יטושטשו הגבולות ולבל יפרץ הסכר. לשמן שנטמא ביד זרה אין מקום במחוזותינו. בנפשינו הדבר. גם כפשוטו".