יממה לאחר חשיפת מסמכי הועדות לחקירת היעלמותם של ילדי תימן מזרח ובלקן, נחשפת הזוועה. במשך שנים הייתה שותפה מדינת ישראל לחטיפה שיטתית של ילדים ונשים, המשיכה לטייח בערמומיות ועתה ממשיכה לנתץ את חלומן של אמהות שמחכות לילדים. השיטה: חשיפת מסמכים לא רלוונטיים.
אמש כתב הסופר מואיז בן הראש: "פרשת ילדי תימן מחולקת לשני חלקים - שניהם מזעזעים. הראשון הוא היעלמות הילדים ומה שנעשה בהם. החלק השני הוא חיפוי על הפשעים ועל מבצעיהם. גנזך המדינה כולל את כל תהליכי ההסתרה, החיפוי, ההכחשה, המריחה, הדחיקה, הדחייה, הועדות וכד', של הפרשה. אלה האחרונים, הם המסמכים שנחשפים היום (אתמול מ"פ). במסגרת ההכחשה המתמשכת, התקשורת מנסה לצייר מצג שווא כאילו החלק הראשון הוא זה שנחשף היום, ובעצם זה הופכת לשותפה לחלק השני."
נדמה כי אין מילים מדויקות יותר בכדי לתאר את הזוועה שנחשפה אמש עם פתיחת הארכיונים שרובם נשארו חסויים, נעלמו, נשרפו? ונכחדו בנסיבות מסתוריות. ההצגה התקשורתית אותה עשו רבי המדינה ב"חשיפה" היא לא חלק מתהליך הריפוי אלא צעד אחד קטן בחשיפת הזוועות ונטרול בטרם עת את המבקשים לחשוף את פרטי הפרטים. נטורלן של אמהות בוכיות שרוצות דבר – שוב לומר לבנותיהן הקטנות "חביבתי לא שכחתי אותך בטרם אישן המוות".
שיתוף הפעולה התקשורתי עם ה"חשיפה" הוא הוא חלק מזוועות הטיוח, ההסתרה וההשתקה של הזוועות שלא נחשפו. בעבור רייטינג תקשורתי נתנה התקשורת למדינה, לגנזך ולנבחרי הציבור את הקרדיט להמשיך להתעמר במשפחות עד שיכלה הדור הראשון והשני ואולי גם השלישי.
ובכן מה יש באותם גנזכים שנחשפו? עיון קצר ובלתי מעמיק חושף את שיטות הפעולה הסדיסטיות של פקידי הרשויות ופוליטיקאים ביניהם גם לא מעט חרדים. בדרך פלא ותחת מעטה פלפולים משפטיים בינלאומיים החליטה המדינה לא לחשוף את חומרי החקירה של סוחר תינוקות חרדי אמריקאי. מה כן יש שם: פרוטוקולים של עדויות של משפחות ששפכו את ליבן במשך שעות לפרטי פרטים, אך עדותן מתומצתת לשורות ספורות בלבד. עדויות של פקידים שמודים כי המדיניות הייתה לגרש הורים מבתי חולים, לשלוח ילדים לאומנה, אך בדרך פלא הם לא ידעו מה קרה באומנה. וציטוטים מבחילים של דוד בן גוריון שצוטט "הדרך להצלת הילדים היא בידודם מהאמהות".
מה אין במסמכים: אין את הדבר הפשוט ביותר – הכרה בפשע! לכל אחד מאלפי הסיפורים יש תירוץ אחד מוות של הילדים ותעודות פטירה שלעיתים הוצאו כשנה לפני מות הילדים ולעיתים שנה אחרי מותם.
סיכומו של דבר: אילו הייתה מגפה שמפילה למוות אלפי ילדים לא מן הנמנע כי גם ילדים ממוצא אירופאי היו מתים בה אך לא היא. המתים הכמעט כמעט יחידים שמתו באותן שנים היו ילדי עדות המזרח תימן, מרוקו פרס, הבלקן, לוב ועוד ועוד. המשך ההשתקה וההסתרה לא יצלח – כיום בני הדור השלישי לא ישתקו ולא ינוחו עד שיטהרו את האדמה עליה בכו סביהם וסבתותיהם בציפייה לילדים שישובו.
