טענת קיזוז התקבלה – תיק ההוצאה לפועל נסגר

החברה צירפה פסק דין של בית המשפט העליון בו התקבל ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט העליון חייב את הבנק לשלם לחברה את הוצאות הערעור בסך 30,000 שקל, ובנוסף, חייב אותו להשיב לה סכום של 18,000 שקל שקיבל לידיו כהוצאות בתום ההליך בבית המשפט המחוזי.

הבנק מצדו טען כי פרע סכומים אלה באמצעות קיזוזים תקפים שבוצעו בחודשים אפריל ומאי השנה.

הבנק הסביר כי בחודש אפריל קיזז סכום של כ-15,500 שקל מחובו כלפי החברה כנגד סגירת תיק הוצאה לפועל שניהל נגדה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

בהמשך אותו חודש הוא העביר סכום של כ-14,500 שקל לקופת בית המשפט המחוזי על מנת להשלים את סכום העירבון שהחברה נדרשה להפקיד שם להמשך בירור תביעתה נגדו. בכך, טען הבנק, הוא יצא ידי חובתו בפירעון החוב של 30,000 השקלים.

גם ביחס לחיוב השני טען הבנק כי הוא נפרע בדרך של קיזוז באמצעות סגירת שני תיקי הוצאה לפועל שנפתחו כנגד החברה.

החברה כפרה בטענת הבנק וטענה כי הוא לא היה רשאי לקזז את הסכומים. לדבריה, הוצאות הערעור שנפסקו לטובתה נועדו להשיב את המצב לקדמותו במדויק ובנסיבות אלה, הקיזוז נעשה על ידי הבנק בחוסר תום לב. עוד לטענתה, לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענת קיזוז כשזכות הקיזוז עצמה שנויה במחלוקת.

לא שנויים במחלוקת

הרשם אסף אבני מלשכת ההוצאה לפועל בירושלים הבהיר כי חייב יכול להוכיח זכות קיזוז שקיומה אינו שנוי במחלוקת במסגרת טענת "פרעתי". לעומת זאת, בירור זכות קיזוז שנמצאת במחלוקת בין הצדדים אינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל.

לדבריו, הרציונל העומד בבסיס ההתייחסות השונה מתבסס על הגדרת תפקידו של רשם ההוצאה לפועל, שמוסמך לבצע פסקי דין וחיובים "מוחלטים" אחרים (שאינם ניתנים לערעור) אך לא לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו.

הרשם קיבל את טענת הבנק כי הקיזוזים בוצעו על ידו כדין ובתום לב. לדבריו, התברר כי במסגרת ההליכים בין הצדדים, החברה נמנעה מלפרוע הוצאות משפט שנפסקו נגדה ולכן הבנק, שדאג לענייניו, פעל כדין כשהעביר חלק מסכום החוב ישירות לקופת בית המשפט המחוזי.

ביחס לשאר הקיזוזים כתב הרשם כי גם הם לא יכולים להיות שנויים במחלוקת כיוון שמדובר באותם צדדים במערכת יחסים משפטית זהה.

הרשם הדגיש כי אמנם החברה צודקת בטענתה משבוטל פסק הדין המחוזי בעליון יש להורות על השבת המצב לקדמותו, אך לדבריו, במקרה זה קיימים חיובים של הזוכה כלפי החייב שהם ברי קיזוז – ומן הדין להתחשב בהם שכן אחרת "יורע מצבו של החייב שלא בצדק והזוכה יתעשר על חשבונו".

בסיכומו של דבר קבע הרשם כי הבנק פרע כדין את מלוא חיוביו כלפי החברה והורה על סגירת התיק. הרשם קבע כי עצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגד הבנק הייתה נגועה בחוסר תום לב ולכן חייב את החברה בהוצאות של 5,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

עורכי דין הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין דורי גורן עוסק בהוצאה לפועל

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב לא ייצג בתיק