היום (רביעי) פורסמו באתר הארכיון הלאומי, בעקבות לחץ של משפחות רבות ולאחר מחאה ציבורית ותקשורתית, 3,500 תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים העוסקים בפרשת היעלמותם של ילדי תימן. באתר ניתן לחפש אלפי ילדים שגורלם נחקר, להיכנס לתיקים האישיים, ולבדוק מהי סיבת הפטירה והיכן נקברו.
כזכור, שלוש ועדות קמו לבדיקת פרשת ילדי תימן. הוועדות בדקו 1,033 מקרים ומתוכם קבעה ועדת כהן-קדמי, שמסקנותיה פורסמו בשנת 2001, ש-972 תינוקות נפטרו ו-56 מקרים נותרו עלומים. הוועדה דחתה את הטענה לפיה הייתה חטיפה ממסדית של ילדים, אבל הגיעה למסקנה שבאותה תקופה הייתה "מסירה מזדמנת של תינוקות לאימוץ מבתי תינוקות ובתי חולים".
יצויין, כי גם כעת שמות הילדים ש"אומצו" מוסתרים על פי החוק. באחד מהתיקים, לדוגמה, מסופר כי בשנת 1954 נמסרה ילדה לאימוץ אצל זוג ניצולי שואה, וזאת לאחר שנטען שאם הילדה עזבה את הארץ והאב אינו ידוע. הילדה הגיעה למשפחה על ידי מתווך פרטי שגם הוא עזב את הארץ וההורים לדבריהם לא יודעים דבר על עברה של הילדה או זהות הוריה. פקידת הסעד כתבה בתיק: "לא מתקבל על הדעת שהמבקשים קיבלו את הילדה בלי אישור לידה או חומר אחר המעיד על זהותה".
מקרה נוסף מדבר על ילדה שנולדה ב-1950 ש"סודרה בבית התינוקות על ידי לשכת הסעד טבריה. האם נעלמה וכל המאמצים למצוא אותה עלו בתוהו", כפי שנכתב אז במודעה שהתפרסמה אז. תינוקת אחרת הובאה על ידי אמה לבית תינוקות ורק לאחר שנה "נעשו ניסיונות למצוא את ההורים שלא הגיעו לבית התינוקות, אך הם לא נמצאו בבית העולים"....
"אנחנו ניסינו לפתוח את מירב המידע שאפשר מתוך הבנה שיש חוסר אמון בכל מה שקשור לפרשה. יש את חומרי הגלם ששם השארנו מספיק מידע שיאפשר למשפחות לבדוק את הדברים. כל מה שקשור לאימוצים לא יוכל להימסר עם השמות, אבל בתיקים חשובים נעשה פנייה אקטיבית לבית המשפט כדי לאפשר את חשיפת המידע", הסבירה את הליך חשיפת תיקי האימוץ, רבקה דבש ראשת היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים.