הצדדים הם חסידי גור שהתגרשו ב-2008. באותה שנה היו להם ששה ילדים קטינים ובית הדין הרבני חייב את האב במזונות של 5,000 שקל.
ב-2015, לאחר ששלושה מהילדים בגרו, פנה האב להוצאה לפועל וביקש להפחית את הסכום במחצית. האם מצידה, הגישה תביעת מזונות חדשה לבית הדין הרבני בה ביקשה להותיר את החיוב כפי שהוא.
פסק הדין ניתן לאחר שילד נוסף עבר את גיל 18 והתייחס למזונותיהם של שני הילדים הקטנים ביותר. בית הדין חילק את סכום המזונות שנפסק במועד הגירושין שווה בשווה בין ששת הילדים וחייב את האב במזונות של 1,667 שקל עבור שני הילדים.
על כך הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול. היא טענה כי סכום זה מכסה את הוצאותיהם המינימליות של הילדים. עוד לדבריה, לא היה מקום לערוך חישוב מתמטי כפי שעשה בית הדין והיה עליו לקבוע את סכום המזונות לפי צרכיהם הממשיים.
האב ביקש להותיר את פסק הדין על כנו והסביר כי הוא סופר סת"ם "איטי ביותר" ופרנסתו דחוקה עד שהוא עצמו נזקק לתמיכה כלכלית. עוד הוא ציין כי אחד הילדים לומד בפנימייה ואין עליו כמעט הוצאות.
"מאין לי בשר לתת"
הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז הדגישו את חובתו של האב לזון את ילדיו והבהירו כי חוסר יכולת כלכלית אינה תירוץ להתחמקות ממזונות.
הדיינים הזכירו בהקשר זה את הפסוק מספר במדבר: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל־הָעָם הַזֶּה אִם־אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּֽי־תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק.... מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל־הָעָם הַזֶּה". לדבריהם, על אדם "לטרוח ולעשות תחבולות עבור בנו לפרנסתו", כלומר להתאמץ על מנת לספק לילדיו צרכים מינימליים.
הדיינים גם הדגישו את העובדה שהאב מתגורר בארה"ב ואין לו הסדרי ראיה עם ילדיו כלל, כך שהוא אינו תומך בהם מעבר לסכום המזונות החודשי. הם גם ציינו כי האב לא שילם את המזונות שנפסקו בעבר אלא לאחר הפעלת אמצעים משפטיים.
הדיינים הוסיפו כי על פניו נראה שסכום המזונות המקורי נפסק על בסיס הנחת בית הדין שהאב לא יוכל לשלם מזונות ככל אב רגיל עקב קשייו הכלכליים. לדבריהם, עם זאת, כיום כשחלק מהילדים בגרו, אין סיבה שהוא לא ישלם מזונות מינימליים לפרנסת הקטינים שנותרו.
עוד לדבריהם, יוקר המחיה, ובפרט יוקר הדיור, עלו משמעותית מאז גירושי הצדדים ולא ייתכן להשאיר את גובה המזונות שנפסק אז עבור כל ילד על מתכונתו.
בנסיבות אלה קיבלו הדיינים את הערעור וקבעו שהאב ישלם למזונות הקטינים 2,600 שקל. לאחר שהבן הגדול יגיע לגיל 18 יפחתו המזונות לסך של 1,600 שקל. הם המליצו לאב להוסיף לתמוך בילדיו גם לאחר שיעברו את גיל 18.
- ב"כ המערערת: עו"ד תאנה אקרמן
- ב"כ המשיב: טו"ר ישראל משה פרידמן
עורכי דין משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין מיטל כסיף עוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.