לפני כמה שנים היה בבנגקוק יהודי מבוגר מאוסטרליה שהסתבך עם החוק במשהו קטן ונשפט לשנת מאסר בכלא התאילנדי, כששוחרר נפגשנו והוא אומר לי "רבאי כשבאת לבקר אותי ראית הרי עד כמה הכלא התאילנדי קשה ולא פשוט ובכל זאת אני רוצה להגיד לך משהו שיפתיע אותך, אם הייתי יכול הייתי שולח את כל מי שאני אוהב, לשבת בכלא הזה שנה אחת, תאמין לי יהיה לנו עולם הרבה יותר מושלם… אני עצמי יצאתי משם בנאדם אחר.
בפרשתנו אנחנו קוראים על יוסף ואחיו, האחים ששונאים את יוסף על חלומותיו ועל היותו הילד ה"מוצלח" של אבא, הם מוכרים אותו לעבד, אך גם בהיותו עבד הוא לא נופל, להיפך התורה מספרת לנו "ויהי ה’ את יוסף ויהי איש מצליח", גם בבית פוטיפר הוא מצליח מאוד עד לשלב שאשתו של פוטיפר גורמת לו להגיע לכלא, ההצלחה לא מסתיימת וגם בכלא יוסף רואה הצלחה ונהיה ממונה על כל האסירים.
אם נתבונן קצת יותר נראה שיש הבדל בין תיאור ההצלחה של יוסף בבית פוטיפר להצלחתו בבית האסורים, בבית פוטיפר הפסוק אומר "וכל אשר הוא עושה ה’ מצליח בידו" יוסף עדיין מרגיש שהוא זה שעושה את הדברים, כמובן שה' נותן לו כוחות וגורם לו להצליח אבל ההצלחה היא אישית שלו, כשיוסף בכלא כבר כתוב "ויהי ה’ את יוסף ויט אליו חסד" זה לא המיוחד של יוסף עצמו אלא מתנה משמים. וכשיוסף משתחרר ועומד בפני פרעה הוא כבר אומר בצורה ברורה "בלעדי, האלוקים יענה את שלום פרעה" לי אין כלום משלי הכל משמיים.
במוצאי שבת הקרוב נתחיל להדליק את נרות החנוכה והמהדרים מדליקים בשמן זית זך, בחסידות כתוב שעם ישראל נמשלו לזית, לפעמים דווקא כשלוחצים אותנו יוצא השמן הטוב שבתוכנו אבל חג החנוכה מראה לנו שאם אנחנו יודעים לעמוד על שלנו הקב"ה מסייע לנו להצליח לגלות את פך השמן הקטן שנמצא בתוכנו ולהתגבר על כל המניעות וההפרעות שמסביבנו.
יהי רצון שלא נצטרך חלילה לחצים ונשמור על הניצוץ שבתוכנו מתוך שמחה וכך נזכה שהקב"ה יעשה לנו נסים גם בזמן הזה כפי שעשה לנו בימים ההם ויביא לנו גאולה שלימה בקרוב ממש.