"אנו מגבים בערד, גבו אותנו בערים אחרות"

יצוין' כי מדובר באירוע נדיר יחסית בו שפירא שנחשב לאחד מהעסקנים הצעירים והמבטיחים של דגל התורה וידוע כמקורב לביתו של מרן ראש הישיבה הגראי״ל שטיינמן יוצא בריש גלי בביטאון הבית לטובת מאבקה של חסידות גור בראש עיריית ערד מה שמלמד על מהותו של הציר החדש שנבנה בין ראשי הסיעה המרכזית באגודת ישראל לבית ברח׳ חזון איש 5 קשר שהתחיל בהשתתפותו של מרן הגראי״ל שטיינמן בחתונת השלום בחסידות גור והמשיך בביקורו של הרבי מגור אצל מנהיג הציבור הליטאי ולביקור הנדיר של השר ליצמן השבוע במעונו.

במקביל אי אפשר שלא לקרוא ׳בין השורות׳ ולהבין את המסר של ׳דגל׳ לעסקני ׳הסיעה המרכזית׳ שהוא "נתן לכם גיבוי מוחלט בערד, אבל אנו מצפים ללויאליות מצידכם ולגיבוי שלכם במאבקים שלנו בערים נוספות".

כך או כך נראה שיצא משהו חיובי מהמאבק בערד והוא שלראשונה קיים קונצנזוס בציבור החרדי למאבק בראשי הערים החילוניות שמצרים את רגליו של הציבור החרדי שמגיע להתגורר בעירם.

"התופעה שראשי ערים מתנכלים ומסיתים נגד חרדים, חייבת להיפסק"

קונצנזוס חרדי נדיר סביב המאבק בערד. בכתבה הבוקר בעיתון הליטאי יתד נאמן נכתב: נפל דבר בישראל. לראשונה, במסגרת מאבקים מקומיים בין חילונים לחרדים, חוללה קדושת בית כנסת בעיצומה של שבת קודש. האם כמנהל המחלקה המוניציפאלית ידוע לך על תקדים כזה?

שפירא: אנחנו מכירים הרבה מקומות שישנם חיכוכים בין האוכלוסיה הכללית-חילונית לחרדים, לעיתים בין דתיים לחרדים ולצערינו גם היו מקרים של חיכוכים בין שני צדדים בתוך הצבור החרדי. אבל מעולם לא היה מקרה שנשלחו אנשים באופן ממוסד ומאורגן להפריע לתפילה בבית הכנסת לצורך השגת מטרות פוליטיות והצרת רגליו של הציבור החרדי מתוך מחשבה של "פן ירבה", וזאת תוך כדי רמיסת השבת וקדושתה.

עוד עיר בישראל הצטרפה לרשימה הלא מחמיאה של רשויות מקומיות המתנכלות לצבור החרדי כדי להצר את צעדיו...

שפירא: לצערינו אנחנו חווים את ההתנכלות בכמה מקומות ברחבי הארץ, והם לא רבים. לדגל התורה יש מעל מאה נציגים ברשויות המקומיות בארבעים וחמישה ערים, וברוב רובם של המקומות המאופיינים באוכלוסיה מעורבת, היחסים עם ראשי העיר הם בשיתוף פעולה הדוק ופורה ומתוך כבוד הדדי. לצערינו ישנם מקומות בהם ראשי העיר אינם רואים בעין יפה את התפתחותו של הציבור החרדי ומתוך כך הם מסיתים לשנאה ומנסים לסכסך בין הציבור החרדי לאוכלוסיה הכללית, תוך שהם מהלכים אימים על הציבור הכללי כאילו החרדים משתלטים על העיר.

אני רוצה לציין כי גם במקומות אלו, רוב הציבור איננו הולך שולל אחרי תעמולת הכזב הזו והשנאה המפלגת שראשי העיר מנסים לפזר. אבל עלינו לדעת כי המקרה המחריד שארע בערד איננו מקרה מקומי, אלא הוא חלק מתופעה ארצית ידועה, אף אם מוגבלת, שקבלה ביטוי חריף יותר ומסוכן יותר ממה שהיה עד כה.

מה קרה עכשיו שהמקרה האחרון הסעיר את כולם והפך לקונצזוס חרדי, מה שלא היה עד כה?

שפירא: אנחנו סובלים מהמגמה הזו כבר זמן רב בשכונות המעורבות בירושלים, בחיפה, מודיעין וערד. בירושלים לא נותנים לנו לפתוח מוסדות חינוך וילדי השכונות נאלצים לכתת רגליהם לשכונות סמוכות ולעיתים מרוחקות, בו בזמן שיש מבנים מתאימים בתוך השכונה. ההסתה גרמה לכך שהקיצוניים הרחיקו לכת ואף קרעו את חוטי העירוב לשבת קודש.

בחיפה למשל מפורסם המאבק של בית הספר 'נתיבות משה' בקרית שמואל שעד עכשיו אין להם מבנה, בזמן שהיתה להם הקצאה עוד מימי כהונתו של עמרם מצנע, והעיריה לקחה להם את ההקצאה. כך גם המתנ"ס הקהילתי של הציבור החרדי בשכונת נווה שאנן שנבנה בכספי מפעל הפיס והקהילה החרדית, עומד מוכן לתפעול, והעיריה, כהתנכלות לשם התנכלות, מותירה את המקום סגור, מסוגר ומסורג.

כך גם גם חסידי גור שנאלצים להסיע את הילדות לשכונת חליסה המרוחקת, כאשר קיימים מבנים שנבנו לשמש כבתי ספר, והעיריה מקצה אותם למטרות אחרות ובלבד שלא יועברו לצבור החרדי, ואף חסידי בעלז שקנו מבנה לבית הספר בכספם, וראש העיריה הלך לערכאה אחרי ערכאה במגמה למנוע מהם רשיון הפעלה. אלה הם רק דוגמאות על קצה המזלג שנציגנו ברשויות ושלוחי דרבנן הרב גפני, הרב מקלב והרב אשר פועלים יום יום על מנת לשנות מציאות זו.

ומה קרה עכשיו?

שפירא: עכשיו - בגלל חומרת המקרה האחרון, שלו היה קורה בחו"ל, ודאי היה גורם לסערת רוחות בכל העולם היהודי ומדווח כתקרית אנטישמית ממש - גרם הדבר לאיחוד כל החוגים החרדים שהחלו לפעול בשילוב כוחות לא רק נגד התופעה המקומית החמורה בערד, אלא נגד כל המגמה של הסתה אנטי חרדית ונגד פגיעה באורח חיים תקין של יהודים חרדים בכל רחבי הארץ.

המקרה המחריד של הפגיעה בקדושת בית הכנסת בערד מזעזע ומטלטל לא רק אנשים חרדים. רובה של האוכלוסיה בארץ היא מסורתית, וגם מי שאיננו מסורתי אך לא איבד את הניצוץ היהודי האחרון, מבין את חומרת הענין ומתחיל להפנים מה קורה, כאשר מאפשרים הסתה המגיעה עד כדי חילול בית כנסת כמו בגרועות שבתקופות העבר. זה הזמן הנכון והמקרה הנכון שיכול לעורר את דעת הקהל הכללית, עד כמה רחוק יכולים להגיע פירות ההסתה.

ואיך באמת מביאים את הדבר לידיעת הציבור הכללי על מנת שיבין את הסכנה שבתופעה?

שפירא: זו אכן הסיבה שבגללה התכנסו השבוע נציגי כל הסיעות החרדיות אצל הרב ליצמן, כדי להעלות את הדבר על סדר היום הציבורי ולא נרפה עד שהצבור כולו יוקיע את התופעה והמגמה תשתנה. התופעה שראשי ערים מתנכלים ומסיתים נגד חרדים, חייבת להיפסק. פעלנו ואנחנו פועלים בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א וכך גם ננהג בהמשך המאבק הציבורי.

גם הפרשן המדיני של "יתד נאמן", אריה זיסמן, נוקט גם הוא בקו דומה בטורו "מקור נאמן" וכותב כי "המשותף לבן חמו וליהב הוא ששניהם מנסים להציג כי הם טובים עם שאר הציבורים בעיר, מלבד גור (בערד) ומלבד הציבור הליטאי וחסידי בעלזא (בחיפה). יום לאחר הכינוס הכואב שהוזכר לעיל, התכנסו בלשכתו של בן חמו רבנים וראשי קהילות בערד ויצאו בקריאה משותפת, לפיה אין מדובר במאבק על נושאי דת "אלא במאבק פוליטי של גור". הדברים כמובן אינם נכונים לנוכח כל התיאור לעיל".

זיסמן מוסיף כי "זו גם שיטתו של יהב. לאחר כל עימות מול הציבור הליטאי ומול חסידות בעלזא, ובפרט לאחר אי קיום ההסכם הקואליציוני, הוא מגיע למרכזים חרדים אחרים, או נפגש עם רבנים ועסקנים, כדי להראות שהוא "טוב עם הציבור החרדי". בכל מפגש כזה הוא מקבל קריאות עידוד ותמיכה, ואף זוכה להשמיע את קולו (לאחר השריפה) בחלק מהתקשורת החרדית.

"קו מקביל ואדום נמתח אפוא בין ערד לחיפה. קו מדרום לצפון. קו אנטי חרדי, שיש להתייחס אליו באופן דומה, בדיוק כפי שהיטיב לומר בכנס הכואב, סגן ר"ע בני ברק".