בשבוע שעבר עסקנו בפתיחה "ברון יחד כוכבי בוקר" במקאם חוסייני שכאמור מובילה לשני פיוטים במקאם.
שני הפיוטים "אודה אל חי" מאת ר' יהודה קצין ו"כמה אלוקי טובות גמלתני" מאת שבתאי חביב מושרים ברצף ולמעשה מהווים יחידה אחת (בין שני הפיוטים מופיע הפיוט "ה' בוקר אערוך לך" לר' שלמה איבן גבירול שמנגינתו לא ידועה ועל מנת לא לדלג עליו שרים שורה ממנו במנגינה של "אודה אל חי").
"אודה אל חי" הינו פיוט ארוך המסודר על-פי האלף-בית כאשר כל בית פותח באחת האותיות עפ"י הסדר
רוב הבתים בו עוסקים במידותיו של הקב"ה ובטובות שהוא גומל למאמיניו כגון "בוחר בשפלים.." גומל לחייבים טובות.." "סולח לשבים.." וכיו"ב.
המלודיה של הפיוט פשוטה וחוזרת על עצמה ומפאת כך וגם בשל קוצר הזמן לרוב יושרו שניים או שלושה בתים ממנו.
שירת הבקשות כפי שהזכרנו מחולקת לרצפים. חלק מהפיוטים, בעיקר הפשוטים שבהם מבחינה מלודית, כמעט ולא עומדים בפני עצמם אלא דווקא כחלק ממחרוזת. כזה הוא הפיוט "אודה אל חי".
"אודה אל חי" משמש גשר בין הפתיחה "ברון יחד" לבין הפיוט "כמה אלוקי" ותפקידו הוא לבנות בהדרגה את המתח שיגיע לשיאו "בכמה אלוקי".
אפשר לשים לב כי הבית האחרון ב"אודה אל חי" מסתיים בצורה שונה משאר הבתים בפיוט. תופעה זו נפוצה מאד בשירת הבקשות ותפקידה הוא לחבר באופן טבעי בין הפיוטים השונים ברצפים. במהלך השנים נוצרו מעין "זנבות" חלקי מנגינה קצרים אשר לא שייכים ללחן המקורי ונוספו אליו באופן ספונטני על מנת לאפשר מעברים חלקים בין הפיוטים ולשמר את תחושת הרצף.
הפיוט "כמה אלוקי" הוא פיוט של כמיהה לדבקות ולקרבה אל הקב"ה שמתבטאת בין השאר במשפטים כגון "יבער בליבי להב תשוקתך" "בין הנהרים צמאה לך נפשי" "בקש לצאנך הינו כשה אובד" "אמת באהבת עולם אהבתני" ועוד.
התחינה העולה מן הטקסט נשמעת בבירור גם בלחן ומבחינה זו ישנה כאן התאמה מוחלטת.
הלחן, במקאם חוסייני כאמור, על מאפייניו הרגשיים כפי שהוסבר בשבוע שעבר, מביא את שירת הבקשות לאחד השיאים שלה, הן מבחינת מבנהו המורכב המתפתח לגבהים אשר מעצימים את אופיו הדרמתי ממילא של המקאם ומתוך כך גם את משמעות המילים, והן מבחינת המיומנויות הווקאליות הנדרשת מהסולנים.
כפי שנוכל לשים לב בהקלטה המצורפת מבנה הלחן על המשפטים הארוכים והמסולסלים שלו מותיר לסולנים הרבה מקום לאלתור ופרשנות אישית-רגשית, הן למהלכים המוסיקליים והן להבעת משמעות המילים כפי שחש אותה הסולן בו במקום ולכן, כמספר הסולנים מספר הווריאציות.
על מנת לחוש את המהלך בשלמותו ולהבין את רעיון הרצפים בבקשות, על תפקידו המיוחד של כל חלק בהם ועל המתח הנבנה במהלכם בהדרגה, נאזין בהקלטה המצורפת לרצף כולו מהפתיחה "ברון יחד" ועד ל"כמה אלוקי".
ההקלטה מתוך מופע בקשות שהתקיים בבית הקונפדרציה בירושלים בשנת תשס"ו
הסולנים עפ"י הסדר:
נסים שמחוני ז"ל פתיחה
איתן רבני ומשה חבושה "כמה אלוקי"