היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ממליץ בחוות דעת תקדימית לשנות את הפרשנות לחוק הקיים ולהתחשב, בעת פסיקת מזונות אצל הורים גרושים, בהכנסות שני ההורים ולא רק בהכנסות האב, כך דווח ב"הארץ".
כיום, הדין העברי מחייב את אבות גרושים יהודים לפרנס את ילדיהם ללא קשר לשכרו או לשכר האם מה שגורר אבות רבים למצוקה כלכלית קשה במיוחד לאורך שנים ארוכות זאת למרות שלעתים האם בעלת אמצעים כלכליים טובים בהרבה מהאב.
בעמדה שהוגשה מטעם היועץ לבית המשפט העליון, שדן אתמול (ג') בסוגיה, נאמר כי "יש מקום לחשיבה גמישה בכל הנוגע לחיוב האב במזונות ילדיו, במקרים של משמורת משותפת". מנדלבליט מוסיף כי "במקרים המתאימים, יש מקום להתחשבות בהכנסות שני ההורים בעת פסיקת מזונות ילדים".
כיוון שהחוק הקיים, שאליו מתייחסת עמדת מנדלבליט, מבוסס על הדין העברי, צורפה לעמדתו כנספח חוות דעתו של ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים, ד"ר מיכאל ויגודה. לדברי ויגודה, ניתן להתחשב בהכנסת האם בקביעת מזונות לילדים מעל גיל שש. לגבי ילדים מתחת לגיל זה, לפי המשפט העברי חובת המזונות מוטלת בלעדית על האב, בכל הנוגע לצרכים הכרחיים.
ד"ר ויגודה נימק את קביעתו בכך שניתן לפרש את תקנות הרבנות הראשית בנושא המזונות בשתי דרכים: בעוד שהראשונה מחייבת את האב באופן מוחלט לשאת במזונות ילדיו, השנייה רואה בחבות האב למזונות דין צדקה, כך שחובתו לפרנסת הילדים זהה לזו של האם. לפי פרשנות זו ניתן להתחשב בהכנסות האם בקביעת המזונות.
אתמול התקיים בבית המשפט העליון דיון בנושא, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שארך ארבע שעות כמעט. השופטים דנו בשאלה העקרונית: האם במקרה שיש משמורת משותפת על הילדים ושכרם של שני ההורים דומה, או ששכר האב נמוך יותר, האם להפחית מגובה המזונות שלו ואף לבטלם? ביוני האחרון ביקש בית המשפט את עמדת היועץ המשפטי על כך, טרם החלטתו.
אחד משני התיקים שנידונו הוא של בני זוג מאזור המרכז, שהיו נשואים כ–12 שנים וגידלו שלושה ילדים. האם הרוויחה מעט יותר מהגבר — 13,295 שקלים נטו בחודש לעומת 12,467 שקלים. כשהם התגרשו ב–2011 קבע בית הדין הרבני בפתח תקוה כי יחלקו את גידול הילדים באופן שווה (משמורת משותפת) וכי חלוקת זמני השהייה של הילדים תהיה שווה. בסוף שנת 2013 נפסק בבית הדין למשפחה בראשון לציון, באופן תקדימי, כי במצב שחלוקת זמני השהות שווה והמשכורות שוות, אין כל צורך במזונות ילדים. האם ערערה על פסיקה זו לבית המשפט המחוזי, שקבע כי סכום המזונות יופחת ב–50% מהמקובל. בתגובה ערער האב לעליון. המחוזי קבע כי עד שתתקבל הכרעה בנושא, פסיקת בית הדין למשפחה נשארת בתוקף — כלומר, בחמש השנים האחרונות האב לא שילם מזונות לילדיו.
להחלטת בג"צ תהיה השפעה אדירה על תחום המזונות בישראל כשבתקופה האחרונה מתעוררים קולות שמצביעים על העוול הכבד כלפי האבות המתגרשים בכל הנוגע להתנהלות המזונות.