תושבת ירושלים, אם חד-הורית שנקלעה לחובות בעקבות הליכי גירושים סבוכים, ניהלה בשנת 2009 מגעים עם העירייה לצורך הסדרת חוב ארנונה שרבץ על דירתה. בתום המשא ומתן שילמה האישה לעירייה, בהתאם להסדר מוסכם, 1,248 שקלים.
לפני 4 שנים היא סוף סוף קיבלה מהעירייה אישור על היעדר חובות שאפשר לה לרשום על שמה את הדירה, שעברה לבעלותה לאחר הגירושים. אלא שבשנה שעברה העירייה פתחה נגדה, להפתעתה, תיק בהוצאה לפועל על חוב ארנונה בסך 7,651 שקל עבור השנים 2007-2009.
בעקבות התנגדותה לחוב, הועבר הדיון מלשכת ההוצאה לפועל להכרעתו של בית משפט השלום בירושלים. במהלך הדיון בבית המשפט הסבירה העירייה שמדובר בחובות שלא נכללו בהסדר מ-2009, אך החייבת הציגה עמדה הפוכה. מכל מקום, הטענה המרכזית של החייבת הייתה שהחובות הללו התיישנו זה מכבר ולכן העירייה כבר לא יכולה לגבות אותם.
העירייה לא קיבלה את עמדת החייבת כמובן, וטענה כי היא הודתה בקיום החובות במהלך המשא ומתן שניהלו בזמנו, ומכל מקום – נשלחו אליה מספר דרישות תשלום שעצרו את מרוץ ההתיישנות.
דרישות תשלום זה לא מספיק
השופטת קרן מילר בחנה את הסדר החוב משנת 2009, וקבעה שהעירייה צדקה כשטענה שמדובר בהסדר לגבי אותה שנה בלבד. עוד עלה מההסכם בין הצדדים שהעירייה הלכה לקראת החייבת, התחשבה במצבה הבריאותי, המשפחתי והכלכלי, והעניקה לה הנחה ניכרת.
עם זאת, השופטת קבעה שהודאת החייבת בחובות העבר לא יכולה לסייע לעירייה, משום שישנו עקרון משפטי שקובע כי לא ניתן להתייחס לדברים שנאמרו במהלך משא ומתן לצרכי פשרה כהודאה מחייבת בקיומו של חוב.
מכאן עברה השופטת לדון בטענה המרכזית שהעלתה הנתבעת – טענת ההתיישנות. השופטת קבעה כי לא ניתן לראות במשלוח דרישות תשלום כמעשה גבייה אקטיבי העוצר את מרוץ ההתיישנות.
קבלת עמדת העירייה בהקשר זה עשויה לפגוע באינטרס הציבורי, שכן היא תאפשר לרשויות "למרוח" את תקופת ההתיישנות על פני שנים באמצעות שליחת מכתבים, ולהתעכב עם פעולות הגבייה האמיתיות. "האינטרס הציבורי במקרה כזה הוא לעודד את הרשות לגבות באופן פעיל וממשי את חובות הארנונה ולא להסתפק בשליחת הודעות לנישום", כתבה השופטת בפסק הדין.
לפיכך, ומאחר שמלבד הודעות התשלום העירייה לא נקטה בצעדים אקטיביים ורציפים לגביית החוב, השופטת פסקה כי חוב הארנונה לשנים 2007-2008 התיישן בחלוף יותר מ-7 שנים עד פתיחת תיק ההוצל"פ.
לפיכך, התביעה נדחתה, העירייה לא תוכל לגבות את חובות הארנונה האמורים ותיאלץ לשלם לחייבת שכ"ט עו"ד בסך 1,200 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יקיר שמעוני
- ב"כ המשיבה: עו"ד דניאל ספרבי
עורכי דין ארנונה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין משה ימין עוסק בדיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.