במאי 2013 ערך מפקח בנייה של עיריית רמת גן ביקור בדירתו של אחד התושבים, בעקבות מידע שהגיע מאחד השכנים באזור. המפקח מצא כי בעל הדירה הפך את שני המחסנים המוצמדים לדירתו ליחידות מגורים, ומשכיר אותם ללא היתר.
לייעוץ בתחום:
בעקבות ממצאים אלה הגישה נגדו העירייה כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן, בין היתר, בגין שימוש חורג.
הנאשם מצידו הגיש לבית המשפט בקשה מפורטת לביטול כתב האישום. הוא טען כי נפלו בכתב האישום פגמים רבים, וכי הוא עומד בסתירה מהותית לעקרונות הצדק. הנאשם טען כי בעבר העירייה שקלה להגיש נגדו כתב אישום בנושא אך חזרה בה, ובכך יצרה בפניו מצג שווא כאילו הוא פועל כחוק. אם זה לא מספיק, הרי שבמסמכי הארנונה היחידות מסווגות בתעריף מגורים – כך שמותר להשתמש בהן למגורים.
מפקח הבנייה שחשף את המקרה סיפר כי בשנת 2010 אחד משכניו של הנאשם התייצב במשרדו וסיפר לו כי הנאשם פרסם מודעה ב"יד 2" לצורך השכרת המחסנים כדירות. בהתאם למידע זה, יצר המפקח קשר טלפוני עם הנאשם ובהמשך ערך ביקורים ביחידות ללא תיאום מראש.
המפקח ציין כי קודם הגשת כתב האישום, זימן את הנאשם לחקירה באזהרה, אך לדבריו הנאשם עשה הכל על מנת לדחות את מועדה כאשר פעם אחת ביקש דחייה באמתלות שונות. לבסוף, החקירה לא התקיימה, כך שלמעשה הנאשם ויתר על זכותו להשמיע את גרסתו.
המפקח אמנם אישר שהמחלקה המשפטית בעירייה סגרה את התיק בעבר מאחר שסברה כי לא היו ראיות לשימוש במחסנים כמגורים, אולם הפעם המצב היה שונה, שכן הביקורת החדשה סיפקה ראיות למכביר לשימוש חורג במחסנים.
הגנה מן הצדק
השופט אילן סלע מצא כי אין מחלוקת שהנאשם פעל בניגוד לחוק שעה שעשה שימוש במחסנים לצורך מגורים מבלי שקיבל לכך היתר, אך יחד עם זאת, קבע כי הצדק עמו כיוון שהעירייה מיהרה עם הגשת כתב האישום מבלי להקפיד לשמור על זכויותיו.
השופט התייחס לטענות הנאשם שהועלו מכוח "הגנה מן הצדק" (טענת סל לגבי התנהלות שערורייתית של רשות ציבורית כלפי אזרחים) ומצא כי מעבר לעובדה שהמפקח ערך ביקור ללא הצגת צו בפני הנאשם, אי קיום החקירה לא היה תקין ופגע בזכות הנאשם להשמעת גרסתו.
השופט מצא כי בקשתו של הנאשם לדחיית מועד החקירה אושרה ע"י העיריה תוך שנאמר לו כי בינתיים הדברים ייבחנו מחדש וייבדק הצורך בזימונו לקבלת גרסה. משכך, לטעמו של השופט, אין בדחיית המועד משום ויתור על זכות הטיעון.
לפי השופט, "לא היה מקום להזדרז ולהגיש את כתב האישום מבלי לשמוע את גרסתו ואת טענותיו קודם לכן... האיזון הראוי בין טיפול מהיר בעבירות בנייה לבין מתן זכות הוגנת לחשודים חייבה המתנה זו בנסיבות אלו".
השופט הוסיף כי העובדה שבשנת 2012 העירייה סגרה את התיק נגד הנאשם, והעובדה שהמחסנים סווגו בארנונה כיחידות מגורים, יצרו מצג שווא לפיו השימוש שהנאשם עושה ביחידות מותר.
המסקנה הסופית של השופט הייתה אם כך כי הגשת כתב האישום עומדת "בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" באופן שמצדיק את ביטולו.
- ב"כ המאשימה: עו"ד אפרת דידי-קונפינו
- ב"כ הנאשם: לא צויין בהחלטה
עורכי דין תכנון ובנייה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד יונה וינדר עוסק בדיני תכנון ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.