תושבת שווייץ, שהזמינה בשנה שעברה מקום במלון דירות בשכונת נווה צדק שבתל-אביב לתקופה של שבועיים וחצי, ביטלה את השהות במלון עם הגעתה בטענה שיש במקום ליקויים ורעש.
ניסיונותיה של בעלת המלון לתקן את הליקויים לשביעות רצון האורחת עלו בתוהו והיא התעקשה לעזוב.
בשלב זה התגלעה בין השתיים מחלוקת כיוון שהאורחת הסכימה לשלם רק עבור לילה אחד, אולם בעלת המלון – ששמרה לה את הדירה בבלעדיות ולא סברה שיש לה עילה מוצדקת לחמוק מההזמנה – הודיעה שהעסקה לא ניתנת לביטול, וחייבה את כרטיס האשראי שלה בסכום של 3,200 דולר עבור שהייה מלאה.
חודש לאחר מכן, הודיעה "לאומי-קארד" לבעלת המלון שגבתה ממנה את הכספים בחזרה כיוון שהאורחת הכחישה את העסקה. במאי השנה (2016) הגישה בעלת המלון תביעה על סך 20,985 שקל נגד "לאומי-קארד", שלא הסכימה להחזיר לה את הכסף.
התובעת טענה כי "לאומי-קארד" גבתה ממנה את הכספים בחזרה לפני שפנתה אליה או ערכה בירור כלשהו לגבי המקרה, ובכך הפרה את חובתה להגן על האינטרסים שלה מול חברת האשראי הזרה, בתור מי שסיפקה לה שירותי סליקה.
לייעוץ בתחום:
מהצד השני "לאומי קארד" טענה כי ברגע שלקוח מכחיש עסקה היא חייבת להשיב את כספו בהתאם לכללי ארגון כרטיסי האשראי הבינלאומי. החברה טענה כי לצערה, כל מאמציה לשכנע את חברת האשראי הזרה שלא לבטל את העסקה כשלו, ומששימשה בסך הכל "צינור" להעברת הכספים – אין לתובעת עילת תביעה נגדה.
התובעת בתגובה טענה כי קבלת העמדה לפיה ניתן לפטור מתשלום לקוחות שמבטלים עסקה ברגע האחרון ללא סיבה מוצדקת תהיה מסוכנת לענף התיירות.
פגיעה בענף התיירות
השופט משה תדמור-ברנשטיין הסכים עם עמדת התובעת בהקשר זה, וקבע כי מרגע שהחיוב בוצע על ידי חברת האשראי (זהו השירות שהיא מעניקה לתובעת כלקוחה וגובה עליו תשלום) – היא זו שצריכה לשאת באחריות על הכחשת העסקה.
השופט קבע כי אין מחלוקת שהאורחת הגיעה למלון ועזבה מבלי לפתור את המחלוקת עם התובעת. בנסיבות אלה, לאומי קארד שגתה כשלא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטול העסקה, כמו למשל, להציג בפני חברת האשראי הזרה את מלוא טענותיה של התובעת או לזמן בוררות בנושא.
משכך, השופט חייב את לאומי קארד להשיבה לתובעת 11,720 שקל (הכספים שגבתה), בתוספת פיצוי של 2,500 שקל עבור הטיפול הלא ראוי בעניינה. לפני סיום השופט ציין בפני חברת האשראי, כי היא זכאית לתבוע את הכסף בחזרה מאותה אורחת – שהיא אמנם תושבת חוץ, אך מחזיקה בתעודת זהות ישראלית.
עורכי דין צרכנות • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין דניאל גרוס עוסק בדיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.