נשיאים ורוח // אברמי קרויזר

דברים שרואים משם... זה כנראה יהיה התירוץ של הירושלמי החביב שבמשך שנים התגאה במסורת היהודית האוטנטית, שסירב לבקר בקהילות רפורמיות, שהעלה על נס את נושאי הלפיד - לומדי התורה. האם אלו דרישות התפקיד? האם הדרך הקלה ביותר להתקרב לקבוצות מסוימות בחברה הישראלית היא לוותר על הזהות היהודית? על שמירת הסממנים של מדינת היהודים?

מסקרן לדעת מה הביא אותך לומר דברים כאלו בפומבי. האם שכחת שבמדינה שלנו לנשיא המדינה אין סמכויות? לא סמכות להחמיר ולא סמכות לוותר. נשיא המדינה הוא מסמלי הכבוד של המדינה. אמור לקרב ולא להרחיק, לאחד ולחבר.

דומני שאפילו אתה בעצמך, בנאום נרגש ביום העצמאות בהר הרצל, דיברת בנימה אחרת. מה קרה כעת?

ואגב, אדוני הנשיא. אם כבר אתה מוותר על הקדוש והיקר, שמא תואיל לוותר על שכונות ערביות בירושלים? האם תואיל לוותר על דברים אחרים? או שוב, בנושאי דת ומדינה כל אחד מלך, וגם נשיא ללא סמכויות רץ לוותר על נכסי הרוח של האומה הישראלית שצועדת עם קדושת השבת כבר אלפי שנים. שהיתה לפני מדינת ישראל ותהיה לעולמים. ושמא הגיע הזמן לשאול את רצון העם, שמא הוא יוותר על מוסד הנשיאות כולו.

ולגופו של עניין. הרי כל בר דעת שמכיר את מציאות חיינו יודע שהסטטוס קוו כבר מראשיתו הוא פשרה. הרי בעת שכוננו אותו התכוונו לעשות הסדרה, אוסף של פשרות.

הרי אין דרישה מצד החרדים לדבר השם לאכוף שמירת שבת בביתו הפרטי של אדם. כל כולו של הסטטוס קוו עוסק במרחב הציבורי וברצון לייצר מכנה רחב של רוב האוכלוסיה לצד שמירה על הזהות היהודית של מדינת ישראל.

לפני להטוטי לשון, מילים נרדפות ושמירה על כללי הדקדוק העברי, יש לשבת בכובד ראש, בשום שכל ובנמיכות רוח לפני עם שלם שבמשך אלפי שנים מוסר נפשו על קיום מצוות הבורא. ששמירת התורה והמסורה היא הבסיס לעצם זכותנו לשבת כאן בארץ.

אז במלוא הכבוד אדוני הנשיא, לפני שאתה מוותר על נכסי הרוח שלנו ועל הזהות היהודית שעוד נותרה כאן, זכור נא שכל הברכות וההבטחות לקיומנו תלויות הן בקיום המצוות. אין אנו מוותרים על אהבת ישראל, אבל אין אנו בעלי סמכות לוותר על מצווה ממצוות התורה.

יודעים אנו להתפשר פשרות חברתיות. ויתורים כואבים בכדי לחיות יחד כאן כולם בארץ ישראל. בכדי להמשיך את מסורת ישראל בכדי שנוכל לחנך את ילדנו על פי אורח חיינו.

מברך אני אותך שתזכה בקרוב לחזות בגאולה השלימה בבנין ירושלים שבה ישבו זקנים וזקנות ברחובותיה, כולם אוהבי שמו ושומרי מצוותיו.