נשיא המדינה ראובן רבלין נשא היום (רביעי) נאום בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, שם הציג את תפיסתו בנוגע ליחסי דת ומדינה "על פי הראייה של השבטים השונים החיים בה".
בפתח נאומו אמר ריבלין: "המציאות השבטית בישראל, מחייבת אותנו לתת מקום לפתרונות אזוריים, שאינם מושגים בדרך של כפיית כוחו של הרוב על המיעוט, שבהגדרה מאפשרים גמישות ורגישות תרבותיים, ואשר מחלצים אותנו מאותו מסלול התנגשות פוליטי ידוע מראש, המתקיים ברמה הלאומית".
הנשיא הבהיר כי - לדבריו - "אין בדברים אלו כדי לוותר על המוסכמות הדתיות הנהוגות בזירה הלאומית. הפרדת דת ומדינה לא תתרחש במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".
לדבריו: "באתי להביע תקווה כי בין הדחיקה המוחלטת של הדת מן הפרהסיה, לבין הכפפתה המלאה של המדינה לסמכותה של הרשות הדתית, ישנה דרך שלישית. עד היום, התמקדו ניסיונות הפשרה ישראליים בניסיון להעניק לשני הצדדים - הדתי והחילוני - מידה חלקית של שליטה בפרהסיה הציבורית. למעט במקרים מסוימים, הפשרות הללו הוחלו על הרמה הלאומית כולה, ללא הבחנה בין מרחבים מקומיים שונים.
"כתוצאה מכך, יצאו לא פעם שני הצדדים וחצי תאוותם בידם. אלו וגם אלו חשו כי הפשרה היא הפסד מלא - הפסד על מהות אופייה של המדינה, הפסד על נשמת אפה".
עוד הוסיף ריבלין: "אינני מבקש, לפתור את כל מה שלא פתיר, אני רק מבקש לתהות שמא יתכן ובאה העת, להעתיק את הויכוח מן המישור הממלכתי אל המישור האזורי והקהילתי. אולי, רק אולי, נצליח לייצר פשרות טובות יותר לכל הצדדים לכל השבטים, (כפי שאני נוהג לכנות את קבוצות הייחוס המרכזיות בחברה הישראלית) - אם ניתן לכמה שיותר מן המגזרים את מבוקשם הכמעט מלא".
לקראת סיום נאומו התבטא ריבלין ואמר: "יתכן שבאה העת להעניק לכל הצדדים את מבוקשם, אולם לא בכל רחבי ישראל, אלא בריכוזי מגוריהם המובהקים. יתכן שאופי ומידת הביטוי של הצביון היהודי בספירה הציבורית - מכשרות, חמץ ושבת ועד הפרדה מגדרית - צריך להיקבע בעיקר ברמה המקומית, העירונית ואף השכונתית, ולא רק ברמה הלאומית".