מקבלי קצבת נכות זכאים מעבר לקצבה הבסיסית גם לתוספת ''תלויים'' שהינה תוספת עבור ילדים ועבור בן זוג שאינו עובד או שהכנסתו נמוכה.
כל הכנסה שיש לנכה מקוזזת מתוספת ''התלויים'' בדיוק כפי שכל הכנסה שלא מעבודה מקוזזת מגמלת הבטחת ההכנסה בביטוח הלאומי.
על פי חוק מקוזזות מתוספת 'ה"תלויים'' כמו גם מהבטחת הכנסה, הכנסות כגון: שכר דירה, ביטוחים פרטיים והכנסות מכל מקור אחר, מוסדי או בנקאי, כאשר הרציונל הוא שהמדינה תמיד משלמת אחרונה וכמה שפחות. ההכנסה מהכוללים שמקורה במשרד הדתות מקוזזת כהכנסה נוספת היות ואין כפל גמלאות. המשמעות היא שמי שמקבל מלגה מהכולל לא יוכל לקבל גם גמלת נכות מלאה מהביטוח הלאומי.
כך נוצר מצב שאברכי הכוללים הזכאים לקצבת נכות ותוספת ''תלויים'' נתקלים בבעיה ייחודית שמעבר לכל ההכנסות האחרות, אם יש כאלה, המקוזזות מקצבת "תלויים'' כפי שמתקיים לגבי כל שאר הציבורים - גם קצבת הכולל מקוזזת ומפחיתה את גובה קצבת הנכות המשולמת.
היות ותוספת ''התלויים'' מצטברת למקסימום של 3,000 שקל וקצבת אברך ממוצעת היא כ 2,000 שקל, מדובר בפגיעה משמעותית בציבור האברכים שתוספת ה'תלויים'' שלהם מראש אינה עומדת על יותר מ – 1000 ש"ח, פגיעה שאינה מתקיימת בציבורים אחרים.
אתמול אישרה וועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת חוק שלפיה לא תשלל הבטחת הכנסה של אדם המקבל סיוע כספי מקרוביו, והכנסה זו לא תחשב להכנסה מפחיתה בדומה להכנסה שמקורה בביטוח פרטי או בעסק.
הצעת החוק (שטרם אושר) נולדה בעקבות קביעת בית הדין הארצי לעבודה לפני כשנה כשקצבת הבטחת הכנסה אינה מספיקה למחיה נורמליות ולכן יש לשקול מחדש את הקיזוזים הנהוגים על ידי הביטוח הלאומי.
ברוח זו ועל אותו משקל ראוי כי יונהג אי קיזוז מלגת הכולל מתוספת ה''תלויים'' בקצבאות הנכים, שכן גם קצבאות הנכות ואפילו בתוספת ''תלויים'' מלאה אינן מספיקות למחייה נורמלית.
למתנגדים האפשריים להצעה זו, בטענה כי מדובר באפליה לטובת אברכי הכולל, נשיב כי קצבת ה''תלויים'' מכוח החוק והתקנות נותנת תוספת עבור 2 ילדים מתחת לגיל 18 בלבד. בעוד שתוספת זו עונה על צרכי משפחה שאינה ברוכת ילדים וניתן לשקול אותה כנגד הכנסה אחרת ומשקלן יהיה זהה והקיזוז סביר - הרי שאצל רוב המשפחות של אברכי הכוללים מס' הילדים מתחת לגיל 18 גבוה הרבה יותר. מכאן שתוספת ה''תלויים'' אצל משפחה ברוכת ילדים מראש אינה עונה על הצרכים כחלף הכנסה ובוודאי שאין לשקול אותה כנגד ההכנסה מהכולל ולאפשר את הקיזוז.
חשוב לומר כי ככל שמנגנוני התשלום ומנגנוני הקיזוז יהיו בהירים והוגנים כך הביקורת כנגדם תפחת ותשכח.
*מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.
כותבת המאמר הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי. להערות ולפניות לחץ כאן או לפנות למייל: stagar.adv@gmail.com