פס"ד חדש שניתן בביה"ד הארצי לעבודה עתיד לחולל מהפיכה של ממש בזכאות לגמלאות שירותים מיוחדים וסיעוד באופן שיותר אנשים יוכלו להיות זכאים גם לגמלאות אלו.
זוהי בשורה היות ומדובר בסכומי כסף גדולים גמלת שירותים מיוחדים למשל הינה בין 1000 ועד 4000 ש"ח לאדם, מה שיכול להוות עזרה גדולה לחולים ולנכים קשים.
עד היום, נהג המוסד לביטוח לאומי לשלול זכאות לגמלאות אלו לא רק למי שהתגורר במוסד סיעודי "מובהק" בטענה כי ממילא מקבל שירותים אלו במסגרת שהותו במוסד ולכן אין לזכותו בגמלה לצורך שכירת השירותים הללו, אלא גם ממי שהתגורר במוסדות בעלי אופי דומה למוסדות סיעודיים כגון דיור מוגן בו ניתנים שירותים בעלי אופי סיעודי, מחלקות עצמאיים בתוך מוסדות וכיוצ"ב.
פסה"ד קובע כי הנהלים הפנימיים של הביטוח הלאומי אשר קבעו מי מתאים להגדרת "מוסד סיעודי" באופן שולל זכאות ומי לא, אינם תקינים, וגורמים לשלילה גורפת של זכאויות גם ממי שמתאימים להגדרת הזכאים.
עו"ד שרונה תגר, מומחית לתביעות ביטוח לאומי מסבירה: "עפ"י חוק מי שנמצא ב"מוסד סיעודי" נשללת זכאותו לגמלת סיעוד, וכך גם בהוראה מקבילה לגבי גמלת שירותים מיוחדים מי שנמצא במוסד שבו ניתנים "שירותי סיעוד" – לא זכאי".
"גמלאות שירותים מיוחדים וסיעוד הנן גמלאות הניתנות בנוסף לגמלת נכות כללית למי שאינם מסוגלים לבצע בעצמם את פעולות היסוד כגון רחצה, אכילה, ניידות, ביצוע סידורים מוסדיים וכספיים, תחזוקת הבית ועוד כאשר ישנן רמות שונות של זכאות. "הואיל וגמלאות אלו" מוסיפה עו"ד ש. תגר "יכולות להקנות סכומי כסף נכבדים בנוסף לגמלה הבסיסית, הבדיקה לגבי הזכאות דקדקנית במיוחד".
"עד לאחרונה, נהג המוסד לביטוח לאומי להפעיל נוהל פנימי ובו נקבעו פרמטרים למהו מוסד סיעודי, גם כאשר הבדיקה הייתה טכנית לחלוטין (למשל, האם הרהיטים בחדר היו פרטיים או של המוסד ובמקרה השני, הדבר העיד על היותו של המוסד "סיעודי" ושולל זכאות. כך גם האם ישנה אפשרות לנעילת דלתות החדר מבפנים עי הדייר. אם כן, מדובר במוסד שאינו "סיעודי" ואם לאוו, הרי שמדובר במוסד השולל זכאות) בהתאם לנוהל זה נשללה זכאותם של רבים.
ביה"ד הארצי קבע באופן נחרץ כי התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי בערעורים שנדונו בפס"ד אינה תקינה וכי אין להמיר את הקריטריונים המהותיים מאפייני הדיירים ומידת עצמאותם ומאפייני מהות השירות הניתן בפרמטרים טכניים שאינם רלוונטיים".
"אין כל רלוונטיות אם הריהוט בחדר הוא פרטי או סופק עי המוסד" קובע ביה"ד, "גם האפשרות לנעול מבפנים את הדלתות אינה רלוונטית".."איננו סבורים כי אם המוסד דורש שהדלתות לא יינעלו כדי שהצוות יוכל להיכנס ולסייע במידת הצורך יש בכך כדי לאפיין את המקום כ"סיעודי" באופן השולל את הזכאות.
"בחינה מהותית של הנתונים אינה מובילה בהכרח למסקנה כי מחלקת עצמאים או דיור מוגן ייחשבו ל"מוסד סיעודי" וכפועל יוצא מכך תשלל הזכאות" מסכמת עו"ד ש. תגר "מומלץ לכל מי שמתגורר במסגרת שאינה סיעודית "מובהקת" לבדוק עם עו"ד הבקיא בחוק ובפסיקה האם הוא נופל בגדר מי שזכאי עפ"י פרשנות הפסיקה החדשה".