לפני כתשע שנים נסעה התובעת עם בנה וחברו לחנות באזור המרכז כדי לאסוף ציוד מחשבים שרכשה עבורו. במהלך הכנסת הציוד למונית, סגר הנהג את דלת תא המטען על כף ידה של התובעת ונגרמה לה חבלה באצבע.
לייעוץ בתחום:
התובעת הגישה תביעת פיצויים כנגד מבטחת המונית, שירביט. מאחר שהמבטחת הכחישה כי מדובר בתאונת דרכים, בית המשפט הורה על פיצול הדיון כך שקודם כל תתברר שאלת החבות.
התובעת סיפרה כי ביום האירוע הגיעה בלוויית בנה וחברו לחנות על מנת לאסוף מחשב, מסך ושולחן. הוזמנה עבורם מונית שחנתה במגרש החניה הסמוך לחנות. לדבריה, כשעזרה לעובד החנות ולנהג המונית להכניס את חלקי המחשב לתא המטען, הנהג ניסה לסגור את הדלת. היא הספיקה להימלט בזמן, אולם הדלת נטרקה על כף ידה.
לטענתה, סגירת דלת תא המטען הייתה הכרחית להתחלת הנסיעה ולכן מדובר בתאונת דרכים.
שירביט טענה מנגד כי הכנסת מחשב לתא המטען של המונית אינה עונה על אף אחת מההגדרות של "שימוש ברכב מנועי" שבחוק ולא מדובר בפעולה טבעית ואינטגרלית ל"נסיעה ברכב".
עוד נטען כי בנסיבות המקרה מתקיים החריג של "טעינה ופריקה", שכן התובעת לא הכניסה לתא המטען חפץ אישי אלא מטען כבד שמשקלו הכולל כ-44 ק"ג.
התובעת השיבה כי מכיוון שלא היה מדובר ברכב מסחרי, אלא ברכב פרטי קטן מסוג מונית, המקרה אינו נופל בגדר החריג.
מטען לשימוש אישי
השופטת שרון צנציפר הלפמן הבהירה כי המגמה בפסיקה הענפה הקיימת בנושא היא ברורה, ורוב המקרים הדומים הסתיימו בקביעה כי מדובר בתאונת דרכים.
השופטת ציינה כי אמנם בפסיקת בית המשפט העליון של השנים האחרונות ניכרת מגמה של צמצום הגדרת "תאונת דרכים" והתייחסות לרשימת הפעולות שבחוק כסגורה. כמו כן, באחרונה ניתנו פסקי דין בהם הוחרגה הפעולה של סגירת תא מטען מהגדרת "שימוש ברכב מנועי".
עם זאת, כתבה השופטת, על אף מגמת הצמצום עדיין קיים "פוטנציאל פרשני" למונח "נסיעה ברכב" ויש לבחון כל מקרה לגופו. לדבריה, השאלה המרכזית שיש לבחון היא האם קיים קשר ממשי בין הפעולה לבין הנסיעה בפועל.
השופטת הדגישה כי מגמה פרשנית זו זכתה באחרונה לאישור בית המשפט העליון בהחלטה בעניין "הפול", בה קבע השופט זילברטל כי יש לכלול את שלב ההכנה לנסיעה בפעולת הכניסה לרכב.
על רקע כל האמור קבעה השופטת כי המקרה הנוכחי נכנס בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", שכן פעולת סגירת דלת תא המטען של המונית התבצעה לקראת נסיעתה של התובעת, בשעה שבנה וחברו כבר חיכו בתוך הרכב. היא הדגישה כי מבחני העזר שהתוו בפסיקה מתקיימים באירוע הנוכחי: סגירת הדלת אירעה בסמוך לתחילת הנסיעה ומתקיים קשר הדוק בין פעולה זו לבין מטרת הנסיעה ברכב, שהרי "המונית אינה יכולה לשמש ליעודה התחבורתי כשדלת תא המטען פתוחה".
השופטת הוסיפה כי לא מתקיים חריג הפריקה והטעינה שבחוק, מאחר שמדובר במטען שנועד לשימוש אישי ולא בטעינה שהתרחשה תוך כדי עיסוק מסחרי או עסקי. היא הבהירה בהקשר זה כי למשקל החפץ אין משמעות ויש לבחון את הדברים מבחינה מהותית, בהתאם לניסיון החיים ולשכל הישר.
השופטת סיכמה כי מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים ויש להמשיך ולברר את שאלת הפיצוי והנזק.
- ב"כ התובעת: עו"ד דור ויינברג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גיל עטרף ועו"ד שירלי שולמן
עורכי דין תאונות דרכים • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין מאיר הילל-טבול עוסק בתאונות דרכים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.