המבקר מציג: אלו הכשלים של הערים החרדיות

כשלים בהקמת חריש, סחבת מתישה בהוצאת רישיונות בניה בירושלים ובניינים מטים ליפול בבני ברק: מבקר המדינה השפוט בדימוס יוסף שפירא, מפרסם היום (שלישי) את דו"ח הביקורת על השלטון המקומי לשנת 2016. בדו"ח מעלה המבקר מאות כשלים בערים השונות בארץ. הכשלים העיקריים שנמצאו בדו"ח בנוגע לערים החרדיות הם התערבות של חבר מועצת ירושלים ישראל קלרמן בנוגע להיתרי בניה ובניינים מטים ליפול בעיריית בני ברק.

המבקר מציין כי נמצאו ליקויים והעדר תכניות של משרדי השיכון והתחבורה בנוגע להקמת כבישים שימנעו פקקי ענק באזור. כמו כן נמצאו כשלים בהליכים להפיכת המועצה המקומית לעיר שתוכל לקלוט עשרות אלפי משפחות. מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה לעבוד בשיתוף פעולה ולמלא את חובותיהם באזור.

סחבת בהיתרי בניה בירושלים

עיריית ירושלים סופגת ביקרות בדו"ח על הסחבת הקשה בהוצאת היתרי בניה בעיר. על פי הדו"ח קבלת היתרי הבנייה בשנים 2015-2013 נמשכה שנה ותשעה חודשים בממוצע. אשר להיתרי בנייה למבנים ששטחם גדול מ-500 מ"ר, התהליך נמשך שנתיים ושלושה חודשים בממוצע. בנוסף נמצאו ליקויים בפעילות מחלקת האכיפה נגד בניה בלתי חוקית בעיר.

במקביל נמתחה ביקורת חריפה על הבניה הבלתי חוקית במזרח העיר, שם לא קיימת אכיפה כלל. המבקר דורש כי משרד ראש הממשלה יתערב בנושא ויטפל בבניה הבלתי חוקית במזרח ירושלים הכוללת לעתים בניה של רבי קומות ללא התרים מה שגם מהווה סכנה מהותית לתושבים.

המבקר קובע כי על העירייה והוועדה המקומית לפעול באמצעים העומדים לרשותן להגדלת מספר היתרי הבנייה הניתנים בשכונות הערביות במזרח העיר. על משרד המשפטים לבחון חלופות להסדרת המקרקעין בירושלים ולהביא את העניין לדיון והכרעה בממשלה.

על העירייה והוועדה המקומית לייעל ולקצר את משכם של תהליכי הרישוי, כדי לתרום לפיתוחה של העיר ולשפר את איכות השירות לתושב.

על הוועדה המקומית להקפיד על מתן היתרים התואמים את הוראות התכניות התקפות והתקנות, לגבש אמות מידה אחידות לחישובי השטחים בהיתרים, ולהימנע מאישור הקלות לא מוצדקות המשבשות את עקרונות התכנון שנקבעו בתכניות התקפות.

מבנים מתקלפים כ'שירות לתושב בבני ברק'

מבקר המדינה מותח ביקורת נגד עיריית בני ברק בנוגע למבני הציבור בהם נמצאו ליקויים רבים. כך למשל, במבנה עיריית בני ברק נמצא כבש עלייה עבור הנעים בכיסאות גלגלים, אך שיפועו אינו בהתאם לדין והוא מסכן את המשתמשים בו. בנוסף, בחלק ממבני הציבור לא קיימים שירותי נכים. באזורים של קבלת קהל נמצאו רטיבות ועובש, קירות טעוני סיוד, רצפות ותקרות אקוסטיות פגומות ורהיטים בלויים.

מבקר המדינה מותח ביקורת על ניהול מחלקת הרווחה בעיריית בני ברק: הדוחק במחלקת הרווחה אינו מאפשר ניהול שיחות פרטיות עם המטופלים, בנוסף, תיקי המטופלים נשמרים בארכיון פתוח אליו יכולים כל עובדי העירייה לגשת, בניגוד לנהלים ותוך סיכון פרטיות המטופלים. המבקר מותח ביקורת על תנאי הסניטריה במחלקת הרווחה.

בנוסף, חלק מהמבנים שעיריית בני ברק מספקת בהם את השירות לתושביה וסביבתם הקרובה נמצאו במצב תחזוקה ירוד מאוד. למשל, כדי להגיע אל "הבית החם" לנערות במצוקה בשכונת פרדס כ"ץ, השוכן בקומת הקרקע של בניין מגורים ישן, יש לרדת בגרם מדרגות תלול ומוזנח ולעבור מתחת לצינור מים מטפטף (זה זמן רב, לדברי העובדים במקום).

גינת הבית החם מטופחת בצדה האחד ומוזנחת מאוד בצדה האחר ובתוך הבית נצפו סימני רטיבות ועובש. בתוך כיתות הלימוד הממוקמות במרתף "הבית החם" הורגש ריח חריף מאוד - כנראה ריח עובש, שכן כל המשקופים בכניסה לכיתות היו מכוסים עובש ירוק. ביחידת הרווחה נמצאו קירות מתקלפים ואריחי רצפה חסרים או שקועים - דבר המסכן את עוברי האורח שעלולים למעוד.

באגף החינוך, במרכז לגיל הרך, בשירות הפסיכולוגי החינוכי ובמחלקה להכוון תעסוקתי נמצאו ספות המתנה בלויות, ומפגעים רבים נמצאו בתקרות אקוסטיות במבנים שמשרדי העירייה שוכנים בהם. אריחים אקוסטיים חסרים ורופפים בתקרה, סימני רטיבות, סדקים ועיוותים - כנראה עקב נזילות מים.

מפגעים אלה נמצאו ביחידת הרווחה ובאגף החינוך שבבניין העירייה ברחוב ירושלים 58, ובכל מחלקותיה של יחידת הרווחה השוכנות במבנה ברחוב ירדן 31, מבנה ששוכנים בו גם שירות טיפולים ייחודיים (שט"י), המחלקה לגיל הרך, המחלקה להכוון תעסוקתי, מחלקת המשפחתונים והשירות הפסיכולוגי החינוכי.

ליקויי תברואה גם באלעד

מבקר המדינה מותח ביקורת על זמני ההמתנה הארוכים בעיריית אלעד המגיעים עד ל-73 דקות המתנה לנציג המטפל בארנונה.

בנוסף השילוט בעיריית אלעד מככב גם הוא בדו"ח. בביקור במקום נמצאו שלטים מנייר מודפס במקום שילוט תקין, בנוסף, מותח המבקר ביקורת על תנאי הסניטריה במבנה העירייה.

המבקר מציין כי רצפתו של חדר השירותים נמצאה פגומה, נמצאו אסלות נטולות מושב, והמקום בכללותו נמצא מוזנח. בנוסף, נדף מהם ריח חריף, מחזיקי נייר הטואלט כוסו חלודה, וגלילי הנייר הונחו על מכל ההדחה. בתאי השירותים לא סופקו אמצעים לנטילת הידיים ולייבושן, למעט גליל נייר טואלט שהונח על השיש.