חברת ניקיון תפצה על הפרת חוקי העבודה

באפריל 2012 הוא קיבל מכתב פיטורים מ"קרן אור" בו נודע לו שהיא נאלצת לסיים את עבודתו מאחר שלא זכתה במכרז חדש של הלמ"ס.

אברהה פוטר אך המשיך לעבוד באותו תפקיד באמצעות חברת הקבלן שכן זכתה במכרז. עד כאן הכל היה טוב ויפה, אבל העניינים הסתבכו לאחר שקיבל מ"קרן אור" פיצויי פיטורים בסכומים שלא הלמו את תקופת עבודתו או את שעות העבודה שלו.

לייעוץ בתחום:

עורך דין דיני עבודה

אברהה קיבל בסך הכל כ-22 אלף שקל בעוד שלטענתו, הוא זכאי ל-34,828 אלף שקל. בשנת 2014, ולאחר שהבין שלאורך השנים זכויותיו הופרו בשיטתיות (להזכירכם, מדובר בעובד שהשתכר שכר מינימום), הוא הגיש תביעה נגד שתי חברות האחזקה ובעליהן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

אברהה טען כי לא קיבל שכר עבור שעות נוספות, לא הופרשו לו כספים לקרן הפנסיה ולא שולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים להם היה זכאי. בנוסף, הוא טען שתלושי השכר שקיבל כללו רכיבים לא ברורים כמו "מחלקה" ו"הפרשים".

עוד הוא טען כי למעשה שתי החברות הן "אותה גברת בשינוי אדרת" ויש לחייב את הבעלים לשלם לו באופן אישי כיוון שהוא פותח וסוגר חברות שעוסקות בדיוק באותו דבר, במטרה להתחמק מחובותיו כלפי העובדים ולהונות אותם.

תגובת הנתבעים הייתה מפתיעה כיוון שהסכימו שהתובע זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בסכום של כ-7,500 שקל. מלבד רכיב זה הם טענו כי קיבל את כל מה שהגיע לו, ושלא היו חייבים לערוך לו שימוע מכיוון שפיטוריו נבעו מההפסד במרכז ולא מרצונם.

הבעלים הוסיף שאין להטיל עליו אחריות אישית והכחיש שפתח את החברה החדשה מטעמי הונאה ומרמה.

איזה מן תלושים?

השופט דניאל גולדברג הסכים עם בעל החברות בנקודה זו וקבע כי לא הוכח שפעל בחוסר תום לב או בכוונה לפגוע בזכויות התובע. בנוסף, השופט הסביר כי במקרה זה, בו התובע המשיך לעבוד באותו מקום לאחר פיטוריו מחמת הפסק במרכז, לא הייתה חובה לערוך לו שימוע – שכן התוצאה (פיטוריו) לא הייתה משתנה ממילא.

אלא שעיון בתלושי השכר ובכרטיסי הנוכחות של התובע בעבודה העלה תמונה עגומה של הפרת זכויות מובהקת מצד חברת הניקיון בגלגולה הקודם, כשעוד כונתה "חץ-אור". השופט קבע שחברה לא הפרישה לתובע את הכספים להם היה זכאי עבור דמי חגים, הפרשי הפנסיה ופיצויי הפיטורים.

השופט הוסיף וקבע שהחברה הפרה את חוק הגנת השכר כיוון שהתלושים שלה לא פירטו בבירור את מלוא הזכויות והכספים להם זכאי התובע מעבודתו. כך, לא צוין בהם מספר השעות המלא בו עבד והוכנסו לתלושים מיני רכיבים מוזרים, שבדיעבד התברר כי באו להחליף תשלום חלקי על שעות נוספות. במעשיה, קבע השופט, מנעה החברה מהתובע לעקוב במדויק אחר שעות העבודה שלו ותעריף השכר שקיבל עבורן.

לבסוף, התביעה התקבלה באופן חלקי. "חץ-אור" חויבה להשלים את כספי הפיצויים של התובע ולפצות אותו על הפרת החוק. בסך הכל נפסקו לתובע עוד 35,224 שקל (בנוסף לפיצויים שכבר קיבל), בתוספת 4,000 שקל שכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובע: עו"ד אלישע דיקמן
• ב"כ המשיבים: עו"ד חגי מזרחי

עורכי דין עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אברהם (בומה) ברחד עוסק בדיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.