סנקציות פליליות לסרבני גט – פתרון לבעיית העגונות?

ההנחיה החדשה "מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי-קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט" באה לתת מענה גדול ורחב יותר לסוגיית סרבנות הגט, בהיותה מאפשרת לרשויות החוק לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית, במקרים בהם הסרבן מסרב ליתן גט למרות הפסק של בית הדין הרבני.

עוד קובעת ההנחיה,כי במידה וסרבן הגט הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית של בית הדין הרבני, הפרקליטות תבקש לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית, אשר תהווה גורם מרתיע.

על מנת לשלול אפשרות שגט שיינתן בשל הליך פלילי ולא בשל רצון אמיתי וכן של הסרבן (ומשכך ייחשב הגט כ"גט מעושה" שאינו תקף על-פי ההלכה), נקבע כי פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין פלילי יעשו רק לאחר הכרזת בית הדין הרבני על "כפיית גט".

סרבנות גט הינה תופעה פסולה, של בן זוג המנצלים את ההלכה היהודית על מנת לסחוט את הצד שכנגד אשר מעוניין להפרד. בעצם, "סרבנות גט" מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן זוגו קשר נישואין בניגוד לרצונו. (על פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו). לדבר השלכות אישיות וחברתיות רבות כגון פגיעה, בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים, חיי משפחה תקינים, פגיעה כלכלית וחברתית בבת הזוג, התעללות נפשית מתמשכת ועוד (לעיתים אף באופן אנוש עד כדי אי תקומה). –כתוצאה מכך, הופכת האישה המסורבת ל"עגונה" על פי ההלכה.מאחר ומדובר בפגיעה בזכות לחירות שהיא זכות יסוד של כל בן אנוש, אני סבור כי עמדת פרקליט המדינה והצעדים האקטיביים אותם הוא נוקט בנדון הינם ראויים.

הנחיית פרקליט המדינה ניתנה בגין שלוש מטרות ראויות אשר בגינן חשוב לפעול במסגרת הליך פלילי נגד סרבן:

1. תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים שלו.

2. מיצוי הדין עם מבצע העבירה וענישה פלילית כגמול והרתעה - הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו בצו שניתן על ידי בית הדין הרבני ואשר פוגעת במערכת השפיטה .

3. הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים ומשכך אף יגרום לצמצום תופעת העגינות.

לכאורה זהו צד מבורך של המערכת המשפטית המעוניינת לפתור את בעיית העגינות ונותנת כח לבית הדין הרבני למימוש פסיקותיו בצורה המרבית. אולם בהנחיית פרקליט המדינה יש מספר קשיים שיש לתת עליהם את הדעת:

1. מאבק בסרבנות גט, בעיקרו הוא עניינם הפרטי של בני הזוג, ואין לדעת כיצד ההנחיה תעבור את "מבחן בג"צ". כך הביע בית המשפט העליון את דעתו בעניין: "אמצעי הכפייה כרוכה בפגיעה קשה בזכותו החוקתית של אדם לחופש תנועה, זכות הנמנית עם חירויות היסוד של האדם. הפתרון הראוי אינו יכול לעמוד בסתירה לעקרונות יסוד של תקינות הליכי משפט אשר אינם מתיישבים עם פתרון מחלוקות בדרכי כפייה ואמצעי לחץ שאין להם עיגון בדין גם כאשר המחלוקות קשות וכאובות ככל שתהיינה" (בג"ץ 3914/92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו [12], בעמ' 506)

2. כיום בתי הדין הרבניים אינם ממהרים לפסוק "כפיית גט" , עקב החשש ל"גט מעושה" על פי ההלכה . החשש יגבר לאור ההנחיה החדשה אשר מוציאה את הסמכות מבתי הדין הרבניים ומעבירה לידי גורמי אכיפה שונים, אשר פועלים על פי שיקול דעתם ולא על פי שיקול בתי הדין הרבניים (אלא בשיתוף איתם) וזאת יכולה ליצור בעיות הלכתיות אשר יגרמו לבתי הדין הרבניים לחשוש מלפסוק כפיית גט, כי התוצאה יכולה להיות – "גט מעושה" שהינו גט פסול.

3. המחוקק בישראל העניק לבתי הדין הרבניים סמכות באמצעות חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), ובו סנקציות כבדות וקשות נגד סרבני גט, כגון אפשרות מאסר (סעיף 6), הגבלות על יציאה מן הארץ, אי קבלת דרכון, החזקת רישיון נהיגה, התמנות למשרה, החזקת חשבון בנק וכן מניעת הטבות שונות הניתנות לאסירים או לעצורים בכלא ובמקום מעצר ואף בידוד. החוק אף תוקן מספר פעמים, והוחמרו הסנקציות הללו. בתי-הדין הרבניים העדים לטרגדיות האנושיות שבסרבנות גט, הם אלו המפעילים סנקציות אלה והיתרון שבכך שאותו הרכב המצוי בכל הפרטים של ההליך הוא אשר מכריע כיצד ובאיזה אופן להפעיל סנקציות אלו. הנחיית פרקליט המדינה מעקרת את סמכות בית הדין הקנויה להם כחוק ומעבירה אותה לידי גורמים זרים אשר אינם מהווים חלק מההליך כולו ודבר יגרום עיוות דין לצדדים.

4. ההנחיה החדשה תגרום לפתיחת הליך חדש בנוסף להליך הקיים בבית הדין אשר יסרבל, ייקר ויאריך את מתן הגט.

רק הזמן שיחלוף יכריע האם ההנחיה החדשה טובה ומועילה למערכת השפיטה ולמסורבות הגט, או שמא הנחיה זו תמעיט בפסיקה "לכפייה לגט" ובכך תאריך את ההליך ותגרום לסרבני גט למשוך זמן מיותר.

למרות זאת, אין ספק כי הנחיית פרקליט המדינה משקפת את השינוי בגישה, וסרבנות גט אינה רק עניין פרטי אלא עניין כלל ציבורי הפוגע בציבור כולו. יש לקוות ששימוש מושכל בדין הפלילי לצד כלים הלכתיים ואמצעים אזרחיים, יתרום תרומה משמעותית להתרת מסורבות גט מכבלי עגינותן.

אברהם פוגל, עו״ד העוסק בתחום דיני המשפחה והירושה והינו שותף במשרד עורכי הדין ד"ר משה פוגל ושות'