לפני כ-7 שנים רכשו בני זוג בית בנס ציונה מחברת הבנייה "אחים אוזן". זמן קצר לאחר שקיבלו את ביתם הם גילו מספר ליקויי רטיבות שבגינם הוגשה תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע. הליך זה הסתיים ב-2013 בפשרה שבמסגרתה החברה ביצעה מספר תיקונים ושילמה לתובעים כ-21,000 שקל.
לייעוץ בתחום:
לאחר מתן פסק הדין חזרו והופיעו בבית מוקדי הרטיבות. פניות בני הזוג לחברה לתקן את הליקויים לא נענו והם נדחו ב"הלוך ושוב". רק במאי 2014 הגיע נציג של החברה לבית, אך הוא דחה את רוב טענותיהם והיה מוכן לתקן רק חלק מזערי תוך שהוא מתריע בהם כי החברה לא תישא באחריות לנזקים שייגרמו לדלתות ההזזה שלהם בסלון במהלך התיקונים.
בצר להם, הגישו בני הזוג נגד החברה תביעה נוספת. הם דרשו את תיקון מוקדי הרטיבות וכן פיצוי על עוגמת נפש ודיור חלופי למשך זמן התיקונים, בסך כולל של כ-200,000 שקל.
הנתבעת טענה כי התובעים מנסים להתעשר על חשבונה ולא נתנו לה הזדמנות לתן את הליקויים, מה גם שחלקם כלל לא באחריותה.
עוד לדבריה, היא כבר תיקנה את הליקויים ופיצתה את התובעים בפסק הדין הקודם והם לא יכולים לפתוח את ההסכמות מחדש. כן נטען כי התובעים אחראים לעיכוב בהגעת נציג החברה לביתם שכן הם לא פנו למחלקת הבדק אלא לעורכת הדין של החברה.
על האש בגינה
השופט איל באומגרט מבית משפט השלום ברחובות מינה מהנדס כמומחה לבחינת הליקויים. המומחה הגיע למסקנה כי יש רטיבות קשה בסלון ובמטבח וקיימת לחות מתחת לריצוף. הוא מצא כי מקור הליקויים בשיפועים והפרשי גובה במשטח שנמצא ביציאה מהסלון וכן באיטום לקוי במפגשי הקירות והכניסה הראשית.
השופט אימץ את קביעת המומחה כי האחריות לרטיבות מוטלת על הנתבעת. הוא ציין כי הנתבעת ביצעה תיקוני איטום במשטח החיצוני בעקבות ההליך הקודם ובכך למעשה הודתה כי היא אחראית לכשל בשיפועים. השופט ציין כי עדות המומחה היתה מהימנה, עקבית וקוהרנטית, והוא "אף לא הושפע מהגיחוכים שגיחכו נציגי הנתבעת במהלך עדותו".
עוד קיבל השופט את עדות התובעת שסיפרה "בכאב גדול" איך הפועלים מטעם הנתבעת שהגיעו לבצע את התיקונים בעקבות ההליך הקודם יצאו להפסקות ולא חזרו, הגיעו ללא כלים ו"עשו על האש בגינה".
השופט הוסיף כי עדותו של נציג הנתבעת לא הייתה אלא הטחת אשמות לכל עבר בתובעים, במומחה בית המשפט ובבתי המשפט שכולם "רוצים לעשות קופה" על חשבון הנתבעת.
השופט הדגיש כי הנתבעת מחוייבת לספק אחריות על התיקונים שבוצעו על ידה הן מכוח פסק הדין הקודם והן מכוח חוק המכר. לכן, משעה שליקויי הרטיבות שבו והופיעו באותם מוקדים – עליה לתקן אותם ומשלא עשתה כן, עליה לפצות את התובעים.
"הנתבעת נקטה במלחמת התשה בתובעים מתוך תקווה שיותשו, ירימו ידיים ויוותרו על זכותם הבסיסית להתגורר בבית אותו רכשו במיטב כספם ללא ליקויי רטיבות", סיכם השופט.
בסך הכל חויבה הנתבעת לפצות את התובעים ב-160,368 שקל בתוספת שכ"ט של 28,145 שקל והוצאות של 10,474 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אורי בן ארי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נדב שלוש
עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין גילה פרלמוטר נגריס ממשרד פרלמוטר נגריס - אלקייס חזן עוסקת בדיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.