לאחר שבשבוע שעבר, עסקנו בפתיחה הראשונה בשירת הבקשות "שיר המעלות בשוב השם" ניכנס קצת פנימה לתוך הלילה.
לאחר הפיוט "יאמר נא ישראל" ישנה פתיחת גשר קצרה "מה אהבתי תורתך" אחריה הפיוט "ימותיי קלו כצבאות" ואחריו פתיחת גשר נוספת "כימי צאתך מארץ מצרים" אשר ממנה יוצאים לפיוט "אנא הושע מאור עיני עבדך". שלושת הפיוטים (יאמר נא ישראל, ימותיי קלו כצבאות ואנא הושע) נכתבו על ידי רבי ישראל נג'ארה במאה ה-16 נכד למגורשי ספרד שנולד בארץ ישראל ובין השאר היה רב קהילת עזה.
רבי ישראל נג'ארה היה מוזיקאי ורב מקובל. ראוי לציין בהקשר הבקשות כי על פי המחקרים נוהג שירת הבקשות התפתח במאה ה-16 בצפת וקשור בקשר ישיר אל רבי ישראל נג'ארה שפיוטיו משובצים בסדר הבקשות לרוב.
בפיוט "אנא הושע מאור עיני עבדך", כל בית הפזמון מסתיים במילה "שחר" שזה הזמן בו מושרת שירת הבקשות. הפיוט הזה מכניס את שירת הבקשות להילוך חדש. מ"א-ל מסתתר" ועד כאן שרנו כחמישה פיוטים שבהם הקהל שר כולו יחד. זהו תחילת הלילה, בית הכנסת מתמלא ומתמלא באנשים וב'אנא הושע' למעשה מופיעים תפקידי שירת סולו בפעם ראשונה למעט הפתיחות בהן אנחנו שומעים שירת סולו של הפייטנים.
פעמיים בכל בית יש את החריזה של 'חר' באמצע הבית ובסופו כאמור במילה 'שחר'. בכל חריזה כזו מתחלף הסולן והוא מושך את ההברה של ה"חר" באופן עצמאי לתוך סולו די ארוך שמצריך נשימה עמוקה והכרה טובה של השיר.
מבין פיוטי הבקשות, אם לדרג על פי רמות הקושי השונות אפשר לומר ש'אנא הושע' נמצא איפשהו באמצע. לא רק פייטנים, גם כאלה שהם פחות מיומנים ולא מקצועיים אבל מכירים לאורך שנים את שירת הבקשות מוזמנים לקחת חלק, זו הזדמנות לתת לאלה שלא רגילים לשיר סולו להתנסות לראשונה. גם אם יתקשו תמיד יש מי שיחלץ לעזרתם. ראשי הקבוצות שיושבים אחד מול השני ומחלקים את הסולו (יש עשרות תפקידים במהלך הלילה) ימהרו להושיט יד לעזרה למי שיכול להתבלבל ולטעות. התפקיד של הפייטן המוביל הוא לחבור אליו תוך כדי שירה ולהחזיר אותו למקום הנכון במלודיה.
ניתן לשמוע בפיוט זה גם נערים צעירים שרוצים לעלות ברמת המורכבות של הסולואים השונים. שירת הבקשות היא בית הספר לשוחרי הפיוט והחזנות, למי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום, זה המקום להתחיל בו. הילד מגיע לבקשות לאורך מספר שנים ואז הוא מקבל סולו קצר ועולה במדרגות הסולם. ככל שאתה מצליח בסולו שקיבלת זה אומר שתקבל פעם הבאה, לא בהכרח בשבת הבאה, משהו מורכב יותר. זה תהליך של שנים כדי להגיע לסולואים המורכבים ביותר שבשיאם נמצאים הפתיחות.
'אנא הושע' הוא כאמור, הראשון המכיל תפקידי סולו והוא יוצר רמת מתח חדשה במהלך הלילה כאשר בו לראשונה שרים הסולנים. צריך לדעת שבאסתטיקה המזרחית גם כשיש קטע שירה שחוזרים עליו מספר פעמים באותו אופן, לעולם לא יחזור הסולן בדיוק אותו דבר, הוא צריך כל הזמן לאלתר כדי לא לשעמם את האוזן. כלומר, יש מלודיה ושלד מוזיקלי ותפקידו של הסולן לקשט את הקטע על פי טעמו ויכולותיו המוזיקליות והווקאליות כמובן גם פה יש גבולות אסור להתרחק מדי, אבל זה דבר שלומדים עם השנים מתוך שמיעה, כל אחד עם פרשנויותיו הופך את הסולואים למאד מעניינים ומגוונים.
מכאן והלאה זה רק הולך ומתפתח בסולם המורכבות של תפקידי הסולו. אפשר לומר שאם הצלחת ב'אנא הושע' דרכך, עם הרבה עבודה והתמדה, מובטחת הלאה.
לסיום מעניין לציין, כי שתי המילים החותמות את הפיוט משמשות כשם ספרו של הרב חיים סבתו 'כעפעפי שחר' הספר מתאר את כל הוויית שירת הבקשות מהשכונות של מחנה יהודה ונחלאות ושכונת הבוכרים שכונותיה הוותיקות של ירושלים דרך בתי הכנסת הישנים כעדס ועוד וכאמור, את שירת הבקשות המתוארת שם בצבע מיוחד (מומלץ לקריאה) .