בימים האחרונים פרסם "הרב" הרפורמי גלעד קריב מאמר בעיתון 'הארץ', לפיו כל עניין המחיצה בכותל המערבי הינו דבר חדש יחסית, וכי בעבר התפללו במקום ללא מחיצה בין גברים לנשים. במרכז ליב"ה החליטו לסקור את תולדות המחיצה בכותל המערבי של הר הבית, אשר אכן היתה דבר לא מובן מאליו שנים רבות בשל גזירות האנגלים והטורקים - סקירה שפורכת באופן מוחלט את הטענות החוזרות ונשנות של נשות הכותל ותומכיהם, כי המחיצה בכותל הומצאה לאחר מלחמת ששת הימים "בשל השתלטות החרדים".
בתמונות שמציג המרכז, אשר צולמו בידי התייר הבריטי הרברט ריקס בשנת 1902, מצולמת תפילת יהודים ברחבה הקטנה דאז, ליד הכותל המערבי של הר הבית. התייר (הנוצרי) צילם את שראו עיניו משני צידי המחיצה, בעת תפילת מנחה ליד הכותל. בתמונה נראית המחיצה בבירור.
כעבור שנים ספורות החל השלטון התורכי להגביל ולאסור שימת מחיצה, תאורה, ספסלים וכיסאות בכותל, והדבר הוגדר אז על ידי הרבנים כ"פיקוח נפש", בשל איומים מצד הערבים שטענו לבעלות על המקום.
בשנת 1912 ניסו רבני ירושלים להשפיע על הממשלה בתורכיה להתיר את ההגבלות, אך בשל מלחמת העולם הראשונה שפרצה המהלך נגדע. עם זאת, במרבית התמונות והסרטונים שצולמו בשנים הבאות, ניכרת הפרדה כל שהיא - אמנם ללא מחיצה, אך גם לא בתערובת גמורה (בדרך כלל בזמן התפילות נשים התרכזו בצד הצפוני).
החל משנת תרפ"ט (1929) נאסר על פי החוק הבריטי להעמיד מחיצה, אך רב הכותל הרב אורנשטיין הי"ד נהג לעמוד במקום קבוע בזמן התפילה, ועל ידי כך ליצור 'הפרדה' בין גברים לנשים. ביום הכיפורים של שנת תרפ"ט הועמדה מחיצה בידי המתפללים, ושוטרים בריטים שהוזעקו למקום הרסו אותה באלימות קשה במהלך התפילה.
בשנת תרצ"א פנה הרב הראשי לישראל הראי"ה קוק זצ"ל לממשלה האנגלית, בבקשה לקבוע ב'דבר המלך במועצה' סעיף שיעגן בחוק את ההפרדה בזמני התפילות. אך מחיצה עדיין לא הותרה, והצבתה גבלה בסכנת נפשות. כך נמשך הדבר עד מלחמת ששת הימים עם שחרור העיר העתיקה וחידוש התפילות במקום.
לאור כל זאת - נתוני הסקירה ההיסטורית המקיפה והיסודית שרק חלקה הובא כאן - אומרים במרכז ליב"ה כי הם "מזמינים את גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת, ללמוד קצת את ההיסטוריה, בעיקר בעקבות המשפט שכתב על "המחיצה המפרידה בין גברים לנשים בכותל, שהיא הותקנה רק בשנת 1968 במחטף של משרד הדתות".