המוני עמך בית ישראל נוהגים מדי שנה במוצאי שמחת תורה, ליל יום טוב שני של גלויות, להשתתף ב"הקפות שניות". אבל מה מקור המנהג? מה הסיבה שאחרי יום שלם בו אנו מקיפים ומפזזים סביב ספר התורה - אנו יוצאים לעשות זאת שוב במוצאי החג?
עוד ביהדות:
- קישוטים בסוכה - חוקות הגויים או מנהג נאה?
- למה יוצאי טריפולי אוכלים כבד בהושענא רבה?
- כך הנשיא לשעבר ניצל מעונש חיבוט הקבר
ב"שער הכוונות" של רבי חיים ויטאל, הוא מתאר את מנהגו של רבו האריז"ל במוצאי יום שמחת תורה - לבקר בבתי הכנסיות בצפת שעדיין לא סיימו את התפילה, ולערוך בכל אחד מהם את שבע ההקפות.
הקפות שניות בכפר חב"ד (צילום ועריכה: שלמה חיים ריבקין. באדיבות COL)
בהמשך, המנהג הגיע לעיר האבות חברון כמו גם לישיבת המקובלים בית אל, ומאוחר יותר אף לשאר בתי הכנסת הירושלמים ולכל קהילות ארץ ישראל. מאוחר יותר, המנהג חצה את גבולות ארץ הקודש, והונהג במדינות איטליה, טורקיה, עירק, פרס ועוד.
סיבה נוספת למנהג ההקפות השניות, הוא הרצון להשתתף יחד עם בני חו"ל שחוגגים ביום טוב שני, ולהמשיך לחגוג עם התורה גם ביום טוב שני. סיבה אחרת היא שבצאת החג ניתן לקיים את ההקפות עם כלי נגינה ובצורה של "ברוב עם הדרת מלך".
הקפות שניות בתולדות אברהם יצחק (צילום: יצחק כהן, אתר אנ"ש)
יש גם מי שמייחסים את ההקפות השניות לרבה של ת"א קודם הקמת המדינה, רבי יצחק ידידיה פרנקל, שקיים במוצאי שמחת תורה בשנת 1942 מעמד הקפות שניות כהזדהות עם יהודי אירופה.
אבל זו לא הסיבה היחידה לקיום המנהג בימינו. בסוף שנות החמישים החלו להתקיים הקפות שניות בקיבוץ "טירת צבי", זאת על מנת לקרב רחוקים ולשתף את החילונים תושבי הקיבוצים הסמוכים בחגיגות לרגל סיום ותחילת סדר לימוד התורה הקדושה.
המנהג חילחל גם ל"בני עקיבא", ובהמשך פשט בכל ריכוזי הציבור הדתי לאומי. בין אירועי ההקפות שניות הבולטות כיום - ההקפות במועדון הבארבי בתל אביב בו משתתפים סלברטאים ויוצרים, וההקפות המסורתיות בכפר חב"ד שסוחפות אליהם לא מעט חוגגים. אירועים בניחוח חרדי יותר נערכים בהיכלי הישיבות ובתי הכנסת בערים החרדיות.