בניגוד למרבית חצרות החסידים שם מסיימים קהל האלפים המתפללים במחיצתם של האדמו"רים את תפילת יום הכיפורים בשעה מאוחרת, כאשר במרבית החסידויות התפילה נמשכת לכל אורך שעות היום, דווקא בחסידות גור מקפידים יחסית על זמן תפילה קצר ביחס לאחרים ומסיימים בשעה יותר מוקדמת.
מתברר כי בחסידות ממשיכים את מורשת בית קוצק - מקורה של החסידות הפולנית שם העדיפו לקצר על מנת לשמר את הכוונה הראויה בתפילה.
בפולין הגירסה הרווחת היתה להתפלל בקצרה. "טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה", היו מצטטים האדמו"רים. בגור מספרים על ה"שפת אמת" שאמר פעם על ידידו ורעו הרה"ק מגוסטנינין זי"ע שהיה ידוע כ'תהלים איד': "איני יודע איך הוא אומר את כל התהילים ואני איני מחזיק ראשי בט"ו שיר המעלות".
בגור דילגו על הפיוטים כמו בכל מנהג פולין. יש הסבורים כי לציבור לא היו סידורי תפילה ומחזורים ולכן קבעו להמעיט בפיוטים. כך או כך, ידוע כי ה"אמרי אמת" מגור זי"ע אמר את כל הפיוטים שעה שהקאפליע הנעימה בזמירותיה.
הדברים התחדדו עוד יותר לאחר השואה עם תקומת החסידות מאפר המלחמה הקשה כאשר ההנהגה עברה לכ"ק מרן בעל הבית ישראל זי"ע שהיה בנפשו שלא ישוחחו בשעת התפילה.
ה"בית ישראל" זירז את זמן התפילה על מנת שלא ידברו בה ולהמעיט בניסיון של הציבור מלשוחח בעת התפילה. במלחמת יום הכיפורים רמז הרבי: "השם ילחם לכם (אם) אתם תחרישון (בשעת התפילה)".
עורך "בקהילה", אברהם דוב גרינבוים, מסביר כי בגור שמו את הדגש על הפנימיות ולכן ביקשו לשמר את ההתעוררות העצמית, מה שלא יכול לקרות בתפילות ארוכות ומייגעות.
"ה'פני מנחם' סיפר לא פעם", מוסיף גרינבוים, "כי בילדותו ראה את דודו הרה"ק רבי משה בצלאל הי"ד כשהוא מתפלל ושיניו דא לדא נקשן ותהה למה זה אצל אביו האמרי אמת לא רואים סערה שכזו. וחסידים הסבירו לו כי הרבי בוער בפנימיותו. זו היתה תמצית התפילה בגור".
בשנים האחרונות קיצר כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א את התפילה עוד יותר בכך שהורה שלא להלחין ניגונים חדשים וארוכים לחגים מתוך חשש שיוציא את הציבור מהרצף של התפילה ומהכוונה הראויה.