את הפיסקה הבאה, באופן זה או אחר, אין יהודי שומר תורה ומצוות שאינו יודע: "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו" (מסכת יומא פרק ח משנה ז), והמקור לזה, כפי שמבאר רבי אלעזר בן עזריה במשנה, הוא מהפסוק "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא פרק טז פסוק ל): רק מהחטאים שהם "לפני ה'", בין אדם למקום, תטהרו ביום הכיפורים, אך אלו שבין אדם לחברו לא מתכפרים ביום הקדוש עד שהחבר ייענה ויתרצה, יסלח לחוטא כלפיו.
ופוסק השולחן ערוך, ש"אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים. ואם אינו מתפייס בשלושה פעמים, אינו זקוק לו (= לא צריך לנסות לפייסו שוב), אלא אם הוא רבו, שאז צריך ללכת אליו כמה פעמים עד שיתפייס".
מה שלא כולם יודעים, זו הדגשת המשנה ברורה ש"יפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר". כמו כן, "בשעת בקשת מחילה צריך לפרט מה שחטא לחברו", מדגיש בעל המשנה ברורה ומיד מסייג: "כשיודע שחברו יתבייש מזה כשיפרט החטא, אז לא יפרט אותו".
הלכה לא פחות חשובה היא ש"המוחל לא יהיה אכזרי מלמחול" (אלא אם הוצא נגדו שם רע), וזה גם כדאי לו, סגולה בדוקה: "כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו", נאמר במסכת ראש השנה (דף יז א). ואם הוא לא ירצה למחול, מונף נגדו בפירוש המשנה ברורה שוט האיום: "גם לא ימחלו לו".
ואת זה חובה לדעת - "אם החוטא אינו מתעורר לבוא אליו לבקש מחילה, יש לו, לאיש הנעלב, להמציא את עצמו לאותו שחטא כדי שיבקש ממנו מחילה", פוסק בעל הכף החיים על פי קדמונים.
התופעה הכה נפוצה בימינו, של ביזוי תלמידי חכמים, מחייבת להפנים בפעם המי יודע כמה, בפרט בערבו של היום הקדוש, כי "כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו" (מסכת שבת קיט ב), וכפי שמובא במחזור בית הכיפורת, "אם יודע שחטא בלשונו כלפי תלמיד חכם בפניו או שלא בפניו, ילך ויבקש ממנו סליחה ברבים - אם חטא ברבים. וביחיד - אם חטא בינו לבינו".
זאת ועוד, לפי הכף החיים והמשנה ברורה, אם קשה עליו לבקש מחילה בעצמו מהאדם בו פגע, ישלח אליו שליח - ובפרט אם יודע שעל ידי השליח חבירו יתרצה יותר - ובימינו זה יתכן גם בשיחת טלפונית או בשיגור מכתב.
אם חטא לחברו ואין בידו אפשרות לפייסו יש לומר בלב שלם את הנוסח הבא: "רבונו של עולם, רצוני לפייס את חברי, אך איני יכול לפייסו כעת. הריני מתחייב לפייסו לכשיתאפשר".
ולסיום, טוב שישננו לעצמם האנשים המתבקשים לסלוח את דברי רבי יוסי בן דורמסקית במדרש תנחומא: "סימן יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חברך - יש לך מרחם. ואם אי אתה מרחם על חברך - אין לך מרחם", לא פחות.