משקלול נתוני גיוס החרדים לצה"ל עולה, כי בשנת הגיוס 2015 מספר המתגייסים לצה"ל ולשירות האזרחי היה כ–70 אחוז מהיעד המקסימלי שנקבע על ידי הממשלה, ונמוך ב–9 אחוז בשנה המדוברת מהיעד המינימלי. מספר החרדים שהתגייסו לצבא באותה שנה, כולל עולים חדשים המוגדרים כחרדים, היה 2,475, כשהיעד שנקבע הוא 2,700.
לדברי גורמים בצה"ל המצוטטים בעיתון 'הארץ' שמביא את הידיעה, יעדי הגיוס שנקבעו הם מאתגרים, ויש להסתכל על המגמה הכוללת במסגרתה מצטרפים לצה"ל יותר ויותר חיילים חרדים בכל שנה.
יצויין, כי בדיונים לקראת חוק הגיוס המתוקן, הוחלט לשנות את מתווה היעדים, כך שיהיה גבוה יותר בעבור מצטרפי השירות האזרחי־לאומי, על חשבון מתגייסי הצבא, כך שאין פלא שהיעד לא הושג כשרק 728 חרדים הצטרפו לשירות האזרחי־לאומי, אל מול 1,800, היעד שנקבע.
ברשות השירות האזרחי-לאומי טוענים כי הסיבות לאי העמידה ביעדי הגיוס נעוצות בכך שדמי הכלכלה למשרתים אלו נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לחיילים וללומדים בכולל. "צריך לשאול למה יש 1,500 איש כיום בשירות הלאומי-אזרחי, ולא למה לא עומדים ביעדים", סבור מנכ"ל רשות השירות האזרחי־לאומי, שר שלום ג'רבי. לכן, הוא מציע בין היתר להוריד את הגיל המינימלי לכניסה לשירות האזרחי, ולהעלות את הגיל המקסימלי לכניסה לשירות לגיל 35, אך לחלק מהצעותיו מתנגדים במערכת הביטחון.
זאת ועוד, בצה"ל מתקשים לגייס חרדים רווקים למסלול שירות "רגיל" — ולא למסלולי השח"ר (שילוב חרדים) המיועדים לחרדים מבוגרים יחסית, בגילים 22–28 או לחרדים נשואים. בחודש הבא צפוי צה"ל לפתוח פלוגה חרדית בחטיבת הצנחנים, ובצמרת הצבא מצפים כי הדבר יביא עוד צעירים חרדים לשירות ביחידות השדה.
מענין לציין, כי לפי הפרסום צה"ל החל להכליל במספר החרדים שהתגייסו גם צעירים שערקו משורות הצבא מסיבות אישיות. מתוך כלל המתגייסים החרדים בשנת 2014, 195 היו עריקים במהלך שירותם. "אנחנו סופיםר את מי שאנחנו מגייסים, אנחנו לא עובדים על המערכת", מסביר קצין בכיר בצבא. "חייל התגייס, והוא יכול לאחר כמה ימים, שבועות או חודשים לערוק מהשירות. כשאנחנו מסתכלים על המספרים, רוב מוחלט של כ-80 אחוז חוזר לשירות תקין".