אין גבול לחוצפה של גופי הענק הארכאיים ששוב ושוב שודדים את הקופה הציבורית: חברת אגד מאיימת בימים אלו בשביתה כוללת שתפגע במשתמשי התחבורה הציבורית, זאת במטרה להשיג מהמדינה סכומי עתק של מיליארדי שקלים ללא סיבה מוצדקת.
מדינת ישראל שילמה עד עתה מיליארדים רבים של שקלים לחברת אגד רק כדי שיוותרו על המונופול האזורי המוחלט שאף אחד לא הבטיח להם. חברי 'אגד' ו'דן' קיבלו התחייבות להמשיך ולהפעיל את רוב קווי האוטובוס שלהם, בפטור ממכרז, באמצעות סובסידיה שוטפת ל-15-20 שנה - כך שיוכלו לנפנף בתזרים המובטח בשוק העסקי, ואז למנף אותו לטובת אקזיט יפה.
כך חברי אגד קיבלו 450-500 מיליון שקל עודפים מדי שנה, במתנה, כדי שייערכו לעידן התחרות. זאת, נוסף על מענקים מפוקפקים, תמריצים עמומים ופיצוי של 30-40 מיליון שקל בעבור כל 1% שתאבד אגד מנתח השוק שלה (75% עד 2002). בסך הכל, הוציאו אזרחי ישראל מכיסם על פי אבי בר-אלי מ'דה מרקר' סכום של בין 9 ל-11 מיליארד שקל (איש לא מעז לבדוק את הנתון המדויק) כדי לצ'פר את חברי אגד. זאת, כשגם מבקר המדינה התקשה ב-2013 להבין לשם מה נגבה הכסף העודף הזה מהציבור, ובאיזו עילה.
בר-אלי מסביר כי חברי דן קיבלו אף הם "אקסטרה" בסך של 200 מיליון שקל מדי שנה. אך לעומת חבריהם באגד, הם השכילו לנצל את המתנה הנדיבה לשינוי מבני: הם המירו את הקואופרטיב בחברה עסקית, העניקו לשטרי החברות ערך הוני - ואז הציפו ערך על ידי הכנסת שותפים פרטיים - ושלשלו כל אחד לכיסו לפחות עשרות אלפי שקלים.
אלא שבעוד דן שוקדת על שינוי מבנה השכר, מימוש שכלתני של הנדל"ן היוקרתי שלה, התרחבות עסקית והכנסת משקיע - שהפכו אותה לחברה רווחית יחסית ונזילה - באגד לקחו את הכסף, לא עשו דבר ולאיש גם לא ברור לאן הכסף הזה נעלם.
כך, אגד נותרה אגודה שיתופית, שאמנם עצרה גיוס חברים חדשים - אבל החלה לגייס עובדי דור ב' בשכר נמוך, כשעל חשבונם הופנה הכסף הציבורי לפדיון של מניות החברים הוותיקים שפרשו.
לפני 10 חודשים הסתיים הסכם הסובסידיה שנחתם מול הממשלה ומתברר שהמיליארדים שזרמו לכיסה של אגד במטרה שתוכל להיערך כראוי לתחרות בשוק התחבורה נעלמו והחברה נותרה ללא נזילות, עם גירעון בהון של 300 מיליון שקל, 29 סניפים מיותרים שרובם על פי הטענות מתפקדים כמעוזים פוליטיים, מטה מנופח שמעסיק 900 עובדים, מוסכים לא יעילים, חוזי שכירות הזויים - ובעיקר, עם 1,600 חברים שנותרו עדיין בחברה ואין כסף כדי לפדות מהם את המניות עם פרישתם.
בר-אלי מספר כי לפני שנה התחילו ראשי אגד להתדפק על דלתות משרד התחבורה. משלא נמצאו שם הפעם תשובות, פנו באגד למשרד האוצר ובאמתחתם הצעה להסכם סובסידיה מדהים. קופת המדינה, כך הציעו חברי אגד בנדיבותם, תמשיך לאפשר להם להפעיל ללא מכרז את קווי האוטובוס הרווחיים יותר שלהם, ותמשיך לסבסד את החברה הכושלת מדי שנה בעוד 400-500 מיליון שקל מיותרים - אך הפעם למשך 18 שנים. זאת, בעלות כוללת (מהוונת) של כ-6 מיליארד שקל, שיתווספו על ה-10 מיליארד המיותרים שכבר שולמו לאגד מאז 2000.
הכסף הזה, הסבירו באגד, יממן את הפרשתם של חברי הקואופרטיב הנותרים בסכום של 1.7 מיליון שקל לחבר (בשקלול פדיון מניה, מענק פרישה ופנסיית גישור). כמו כן, יאפשר הכסף הציבורי להפריש גם את עובדי דור א' הוותיקים שפורשים בסכום של 1.2 מיליון שקל לעובד.
מדובר בהסכם גרוע במיוחד עבור המדינה שכן היא תתקע בעוד 18 שנה עם קאופרטיב חברים אך בלי החברים שחולצו משם באדיבותה הרבה של המדינה בתנאי פרישה חסרי כל היגיון כלכלי. בשורה האחרונה מדובר בחברה פרטית שעליה להסתדר כלכלית מבלי להפיל את העלויות על כיסו של האזרח בתואנה שאם לא ישלם החברה תקרוס והוא זה שיישא בתוצאות ויסבול.
על פי הדיווח בדה מרקר, במשרדי האוצר והתחבורה העדיפו לנסות לסיים את הנושא במחיר נמוך יותר והגישו לאגד הצעה נגדית, שכותרתה: עוד הסכם סובסידיה ל-10 שנים.
מה באשר לתמורה? בממשלה דורשים מאגד התייעלות של 1% בשנה, הוצאת קווי שירות נוספים למכרזים, הכנסת שותף פרטי שיממן את מענקי הפרישה לחברים - ועל הדרך, גם התחייבות להעלאת רמת השירות. באגד דחו מן הסתם את ההצעה. החברים רוצים את הכסף לפורשים כאן ועכשיו וההסתדרות גויסה למאבק כביכול מדובר במאבק עבור העובדים ולא עבור בעליה העשירים מידי של החברה.
היות שאין לאגד הסכם סובסידיה תקף, טענו מנהלי הקואופרטיב לחנק תזרימי. לטענתם, הם לא מקבלים כיסוי על הגברת תדירויות האוטובוסים בגלל גיבוי רכבת ישראל, למשל; הם לא קיבלו עוד כסף כדי לממן את העלאת השכר הרוחבית לנהגי האוטובוסים מ–32 ל–39 שקל לשעה.
התוצאה, טוענים באגד, היא משבר תזרימי שבדרך פלא מצא את ביטויו באחרונה בביטול השי לחג לעובדי אגד השכירים - אותם שכירים שעל גבם ינהלו מעתה חברי אגד את המאבק בדרך לפרישה עם המיליונים. "פקידי המדינה פועלים באופן חסר אחריות שעשוי למוטט את אגד", תקף בשבוע שעבר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, את הממשלה - חלילה לא את המעסיק שעצר את השי לחג, או את בעלי המניות שלו.
"תופעת ייבוש השירותים הציבוריים על ידי הפקידות הגיעה עכשיו לאגד, שעובדיה ונהגיה נותנים שירות אחראי ומסור עשרות שנים", המשיך ניסנקורן להתבלבל בין השכירים, שאותם הוא אמור לייצג, לבין חברי אגד שבסך הכל רוצים אקזיט, או תוכנית מילוט למקרה שהעסק יסתבך.
בהסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה שמאיים להשבית את קווי האוטובוסים לפני סוכות - וגם בהנהלת אגד לא התבלבלו בכוונון החצים: "הציבור סומך על אגד ובוטח בנהגיו, ולכן אנחנו מקווים שהמדינה תתעשת ותגיע להבנות עם אגד לטובת תחבורה ציבורית בטוחה, יעילה והוגנת", נמסר מההנהלה, ששכחה כי הציבור סמך עליה שתנצל את המיליארדים שכבר שילם לטובת הבראה.
המהלך של אגד זוכה לביקורת רבה, "המהלך שבו נוקטת הנהלת אגד, על חשבון הנוסעים, נובע מחזירות ומהתנהלות בזבזנית של מונופול שהורגל ליהנות מחוסר תחרותיות ומהקצאה גורפת של משאבים ציבוריים לטובתו, בצורה של סובסידיות ייעודיות - אך לא הפנים את כללי המשחק המשתנים בעשור האחרון לתחרות וליעילות בתחבורה הציבורית", תקף בסוף השבוע ארגון 'תחבורה בדרך שלנו' את הסתדרות העובדים ואת אגד שאיימו להשבית את קווי האוטובוסים בשל הימשכות המשא ומתן על הסכם הסובסידיה החדש מול הממשלה.
"אגד מצפה להמשך הקצאת משאבים ציבוריים לטובת חבריו - על חשבון כלל הציבור. לשם השגת תוצאה זאת, הוא נעזר בהסתדרות החדשה לאיום הורדת השאלטר שבידיו — מה שדווקא מוכיח עד כמה נחוצה הייתה כניסת מפעילים נוספים לענף", הוסיפו בארגון.
בארגון תקפו בחריפות את התייצבות יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לימין אגד: "התנהלות בעייתית זאת, שממשיכה על אף דו"ח חמור של מבקר המדינה, לא היתה מתאפשרת ללא גושפנקה ציבורית מצד ניסנקורן, ששם מבטחו בקבוצות האינטרסים של חלק מחברי אגד על חשבון הנהגים והמשתמשים התלויים, חלקם משכבות חלשות, שנאלצים להשתמש בתחבורה ציבורית על מנת להגיע לעבודה וממנה — ושתלויים בה כדי לנהל את שגרת יומם".
מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו, איתי חיים, הוסיף כי "אם המהלך הנוכחי יוביל לשביתת נהגים ושיבושים חריפים בתחבורה הציבורית בארץ, לא תהיה לו לגיטימציה ציבורית. היינו מצפים מההסתדרות, המתיימרת להגן על ציבור העובדים, לדאוג לנהגים, למעמדם ולמקצועם שאינו מוכר כעיסוק, ואת החצים להפנות למי שכשל בתפקידו והביא את חברת אגד לעברי פי פחת למרות כל הנכסים וההון שעמד לרשותה. משמעות המהלך של ניסנקורן, היא שפקידי המדינה יהיו אחראים להתנהלות הפיננסית הכושלת של אגד".
מאגד נמסר בתגובה: "הטענות הן הפקרות הגובלת בדברי הסתה והוצאת דיבה. יו"ר אגד, האחראי להתנהלות עסקית בהיקף של למעלה מ–3 מיליארד שקל, מרוויח כ–12,000 שקל ברוטו עם ותק של כ–40 שנים — האם זאת התנהגות חזירית?
"אגד פעלה ב–15 השנים האחרונות לבצע התייעלות אמיתית, בהתאם להסכמים עם הממשלה, בשיעור של 2% בשנה ובהיקף מצטבר הנאמד ביותר מחצי מיליארד שקל, ועמדה בהסכמים במלואם. כך, סניפים נסגרו ואחרים אוחדו. מספר החברים קטן מכ-3,300 לכ-1,480 חברים כיום ושכרם נשחק. נחתמו הסכמי דור ב' בתנאים שנקבעו לנהגים בחברות הפרטיות. למרות זאת עדיין נמצאים באגד כ–2,500 עובדי דור א' שמאוגדים בהסכמי שכר בערבות הממשלה, וזו אינה יכולה להתנער מהם כעת בשם התחרות. ראשי האוצר יודעים שאגד נמנעה מלחתום על הסכם קיבוצי חדש עם העובדים בשל אי־חידוש ההסכם בין אגד והממשלה. עובדי אגד נהגו איפוק רב בכך שהמתינו עד כה ואין לבוא אליהם בטענות".
ההסתדרות מסרה בתגובה: "פקידי המדינה פועלים בחוסר אחריות שעשוי למוטט את אגד, ולפגוע באינטרס הציבורי הכולל. עובדי ונהגי אגד הם מעמד הביניים שמנסים לדרדרו. במקום להשקיע בתחבורה הציבורית, מנסים להפוך אותם לדגם של עובדי קבלן. נעמוד לימין נהגי אגד במאבקם המוצדק, ונילחם על ביטחונם התעסוקתי".