אל חדרו של האדמו"ר מבעלזא נכנס חסיד, חגור באבנט ומלא פחד. הוא בא להיפרד מרבו לפני נסיעתו לקברי צדיקים באוקראינה. האדמו"ר התעניין קלות במסלול הנסיעה וברך את החסיד בנסיעה טובה.
רגע לפני הדלת קרא האדמו"ר לעבר החסיד המופתע: "אשמח אם תזכיר אותי לטובה בקברו של רבי מנדל'ה מוִויטֵבְּסְק". החסיד הנרגש הבטיח למלא את בקשתו של האדמו"ר והבקשה הלא שגרתית הפכה לשיחת היום בחצר החסידות.
רבי מנחם מנדל מוויטבסק היה אחד מגדולי האדמו"רים בבלארוס בשנות ערש החסידות. הוא היה מתלמידי תלמידיו הקרובים של המייסד, הבעל שם טוב. אלא שבערוב ימיו עזב את ארצו ואת מולדתו ועלה ארצה במסע הרואי שמשך אחריו כמה וכמה מבכירי תלמידי הבעש"ט עם פמליה נכבדה של 300 איש. הוא אף נפטר כאן ומנוחתו כבוד בחלקת הרבנים בבית החיים הישן בטבריה.
אלא שאת ה'עקיצה' הזו קלט החסיד רק כשהגיע לוויטבסק. כשתר אחרי הקבר של רבי מנדל'ה התחוור לו שהוא בכלל טמון בישראל. או אז הבין למפרע את כוונת האדמו"ר כאומר: מה לך לחפש צדיקים בבלארוס? כלום סיימת לבקר את הצדיקים בישראל?
בסיפור האמיתי הזה נזכרתי כשראיתי בבני ברק מודעות ענק "אומן, ראש השנה". ואני תמה ומעז לשאול: ר' איד, בכותל ביקרת לאחרונה? ובקבר רחל? ובקבר רבי יוסי הגלילי ורבי יצחק נפחא? סיימת עם מסכת התפילות וההשתטחות על הציונים והקברים בישראל שאתה מחפש צדיקים באוקראינה?
ברור שאין הכוונה לחסידי ברסלב. אלו שייסעו. רבם - בטעמים הכמוסים עמו - ביקש מהם לחגוג אצלו את ראש השנה. בשמחה. אבל מכאן ועד שטיפת המוח והניסיון להביא עוד ועוד יהודים לאומן - הדרך רחוקה וארוכה.
אחד הטיעונים של מצדדי הנסיעה לאומן מדבר על ה'קיבוץ' הגדול ביותר של יהודים בראש השנה. לא יודע למה אבל זה לא מסתדר לי. נכון, יש 30 אלף איש בעיירת אומן בימי החג. סו וואט? בבני ברק יש יותר. גם בירושלים. קח את בית המדרש גור, באיאן ובעלז ואולי גם ישיבת מיר ויש לך יותר מ-30 אלף מתפללים יראים ושלמים, מה שאי אפשר לומר על באי אומן. ממש לא.
רכבות האוויר העמוסות לעייפה מזכירות לי את סיפורו הידוע של הרבי ר' בונים מפשיסחא זצ"ל, מאבות אסכולת החסידות בפולין. הוא סיפר על אייזיק יעקל'ס - אייזיק בנו של יענקל מקראקוב, שחלם על אוצר הטמון תחת הגשר בפראג. הוא מיהר ונסע לשם, כשהוא חופר בקרדומו. משטרת פראג עצרה אותו וכלאה אותו למשמרת.
במשפטו שיחזר אייזיק המסכן את החלום אודות האוצר. השופט, גוי ערל, מילא פיו שחוק: "חלומות אתה אומר? חח. גם לי יש חלום. הלילה חלמתי על אוצר מתחת לתנור בבית של אייזיק יעקל'ס בקראקוב. נו, וכי עלתה על דעתי לנסוע לשם?"
הרבי מפשיסחא למד מכאן דרך חיים: אל תחפש את האוצר מתחת לגשר, חפש אותו אצלך. כל יהודי הוא בן מלך, אנחנו רגילים לומר. זה אפילו הפך לשיר להיט. אבל מה קרה לכם? המבלי אין קברים בישראל?
הבה נפנים: האוצר בידינו. כל אחד בקהילתו, חוגו ועדתו. כל מי שמחפש ריגושים אחרים, יש מקומות נוספים בעולם ולאו דווקא בימי ראש השנה.
הפולקלור היהודי מסיים את סיפורו של אייזיק: סוף דבר, נסע הביתה וגילה אוצר מתחת לתנור. ומאוצר זה בנה את בית הכנסת 'אייזיק יעקל'ס' השוכן כבוד בקראקוב עד עצם היום הזה.
בראש השנה, מסתבר, גם בית הכנסת 'אייזיק יעקל'ס' סגור על מנעול ובריח. החבר'ה באומן, משתכשכים בגן סופיה.