החדרים, בהם התאספו בעבר גברים ונשים סינים כדי להתפלל בעברית ומנדרינית, ריקים עכשיו. השלטים והתצוגות, שהוצבו ברחבי העיר וחגגו מאות שנים של תרבות יהודית — נעלמו. באר עתיקה, שריד אחרון מבית כנסת שנהרס מזמן, נקברה לאחרונה תחת בטון ואדמה. זה גורל שרידי הקהילה היהודית הקטנה והעתיקה בעיר הקיסרית קאיפנג שבסין כפי שמתואר בכתבה של הניו יורק טיימס שמאשימה את השלטונות במדינה במאבק בשרידי הקהילה היהודית.
כמה מאות תושבים שימרו בעשורים האחרונים את המורשת היהודית של העיר קאיפנג באמצעות שיעורים, שירותים לקהילה ותוכניות לבנות מחדש את בית הכנסת העתיק כמוזיאון. חלק מהתושבים אפילו היגרו לישראל. במשך שנים, הרשויות הגיבו בסובלנות לפעילות הזו, ואף ראו בקשר היהודי מגנט לתיירים והשקעות. אבל מאז שנה שעברה, הרשויות החלו להציב מכשולים לפעולות שנועדו להחיות את הקהילה היהודית בעיר.
בסין העכשווית, אפילו הקהילות הדתיות הקטנות ביותר עלולות לעורר את חשדה של המפלגה הקומוניסטית. הממשלה סגרה ארגונים שסייעו לקהילה, אסרה על התושבים להתאסף כדי לחגוג את ליל הסדר וחגים יהודיים אחרים, והסירה את השלטים והסימנים שהצביעו על עברה היהודי של העיר. "המדיניות כולה מאוד נוקשה עכשיו", אמר גו יאן, 35, מדריך תיירים. "סין מאוד רגישה בנוגע לפעילויות והתערבויות זרות".
רק כ–1,000 תושבים טוענים כי הם צאצאי היהודים בעיר — אפילו לא טיפה קטנה בסין, המונה 1.35 מיליארד תושבים, או בקאיפנג, המונה ארבעה מיליון וחצי תושבים. ורק כ–200 מהם עסקו באופן יומיומי בהתנהגות יהודית. לאף אחד מחוץ לממשלה לא ברור לגמרי מדוע מקבץ קטנטן זה של מאמינים נתפש כאיום. בשנה שעברה, דרשה ממשלתו של שי ג'ינפינג שקהילות דתיות וארגונים זרים יפוקחו באופן הדוק יותר. יהדות אינה אחת מחמש הדתות המאושרות בסין, בהן בודהיזם, נצרות קתולית, אסלאם, נצרות פרוטסטנטית וטאואיזם.
לדברי תושבים יהודים בקאיפנג, האכיפה הנוקשה אינה נובעת מאנטישמיות, שגילויה בסין נדירים לרוב בשל העובדה שלסיני הממוצע אין מושג בכלל על היהודים או על ישראל. למעשה, בערים שנגחאי וחרבין אורגנו תצוגות ואירועים שנועדו לחגוג את חלקן של הערים בהגנה על יהודים שנמלטו מאירופה בין היתר סיפורה של ישיבת מיר שהתארחה בשנחאי בימי המלחמה. "זה פחד מדת, לא מיהודים", אמר לניו יורק טיימס איש עסקים מקאיפנג.
אבותיהם של יהודי קאיפנג, ככל הנראה סוחרים מפרס, הגיעו לעיר כשהיא עדיין שימשה בירתה השוקקת של שושלת סונג, ובנו בית כנסת במאה ה–12. במשך מאות שנים, הם שגשגו וזכו בחופש דת. אבל מספריהם הידלדלו כשחברי הקהילה החלו להתחתן בנישואי תערובת עם סינים. בית הכנסת התפורר. ב–1851 רכשו מיסיונרים אירופאים ספר תורה מהמאה ה–17 בקאיפנג והציגו אותו במוזיאון בריטי. בשלב הזה, מעט מאוד מהתושבים הצליחו לקרוא בו.
עם זאת, למרות עשורים של שלטון קומוניסטי, חלק מהזהות היהודית הצליח לשרוד בקאיפנג. הורים וסבים סיפרו לילדיהם על שורשיהם והזהירו אותם לא לאכול חזיר. התחייה המחודשת של הקהילה התרחשה בשנות ה–90, כשתיירים, אקדמאים ואנשי עסקים יהודים מרחבי העולם הגיעו לבקר במוצב המרוחק הזה של היהדות. לפני כמה שנים, שני ארגונים יהודיים הקימו סניפים בעיר והציעו שיעורים בעברית, יהדות והיסטוריה יהודית.
היהודים עדיין מורשים להתאסף ולהתפלל אבל לא בקבוצות גדולות והם חשים ויודעים שהם נמצאים תחת מעקב קבוע של אנשי המשטר הקומוניסטי.
דוברת שגרירות ישראל בבייג'ין, אפרת פרי, אמרה שהשגרירות "שמעה על ההתפתחויות בקאיפנג רק לאחרונה, ומתכננת לבדוק את העניין כדי להבין יותר לעומק את העובדות". משפחות רבות בקאיפנג מתכוונות להיאבק על שימור המורשת והזהות היהודית שלהן. חלק קישטו את חלונות בתיהם בפמוטי שבת, תמונות של סביהם, ציורים של בית הכנסת ההרוס ומפות של ישראל במחאה על התנהלות השלטונות הסינים.