בשבוע שעבר התבשרנו על עליית מדרגה חיובית מבחינת השירות הצבאי של הציבור החרדי בצה"ל. כניסתם לחטיבת הצנחנים, אחת המובחרות בצה"ל, מהווה אבן דרך להשתלבותם המלאה בצבא, והחברה במדינת ישראל. מהלך זה הוא המשך טבעי במענה לשאלת עתיד המגזר החרדי. ואם להיות ממוקדים יותר, שאלת ומידת שילובם במגזר הכללי. תחום שהעסיק רבות את הממשלה בשנים האחרונות והיווה אג'נדה פוליטית מרכזית. התודעה החברתית לגבי יוקר מחייה, שוויון בנטל וצדק חברתי מבטיחים שנושאים אלו עוד ימשיכו לעמוד על הפרק עוד הרבה זמן.
מאז החל צה"ל בגיוס החרדים, בסוף שנות ה90, ניכר שפירות האינטגרציה מניבות פרי. עם כל ההסתה נגד מהלכי הגיוס, קמפיינים, אלימות כלפי חיילים חרדיים, למרות הכל, החברת החרדים לאחת היחידות המובחרות בצה"ל, יחידת הצנחנים, היא האמירה האחרונה. אמירה שמהווה אבן דרך להשתלבותם המלאה בחברה. כפי שהסביר גורם בכיר בצה''ל כי לקחי העבר הוכיחו את מקצועיותם של הלוחמים החרדיים.
בעבר, הרבה מהחרדים שהחליטו להתגייס בחרו זאת על מנת לשפר את מצבם הכלכלי או/ו כתחליף לנשירה. הצבא היווה מנוף עצום לקריירה, דרכו הרבה בחורים השלימו פערי חינוך, רכשו מקצוע וגם תרמו למדינה. הבחירה המהותית בצבא לא היתה שונה מאשר ללכת למוסד להשכלה גבוהה, או כל בחירה פרקטית אחרת, תוך הקפדה על ההלכה ותורת ישראל. השילוב המשמעותי היה בעיקר בתחומי התעסוקה וכלכלת ישראל והרבה פחות בתרבות ובחברה הישראלית. החרדים עוד דואגים בעיקר לביתם ועודם נחשבים לחברה שונה ומתבדלת במדינת ישראל.
חטיבת הצנחנים, יחידה התנדבותית, שנפתחה לאחרונה במודל המותאם לחברה החרדית, יחידה לוחמנית מפוארת, שבה עוברים המגויסים אימונים קשים ומפרכים בתחומי הלוחמה, ניווט והישרדות המשקפים את פעילות הלוחמים בפועל. קשה להסיק שחייל חרדי המתגייס ממניעי פרנסה יבחר במסלול שכשזה בעוד ישנם מסלולים נוחים בהרבה המוצעים לו לרוב. יחידת הצנחנים כבר מצביעה על שינוי מהותי תודעתי אידאולוגי על רצון להתאחד עם עם ישראל על כל גווניו השונים עד כדי השתתפות בנטל ממש עד כדי סיכון חיים ממשי. אין ספק שהרצון להתאחד והבעת נכונות להגן בגופינו מקרין לטובה על הלך הרוח הציבורי.
אך מנגד, לא מובן מדוע המיינסטרים החרדי, על ראשי ישיבותיו אינם מגבים במלואם את אותם קדושים המתמסרים לעם ישראל. אותם יוצאי ישיבות מתגייסים עם אותם תנאים פיזיים המאפשרים קיום חיים תורניים, אך אותה התנערות מצד הרבנים בשל משחקי אגו ופרינציפ, גורמת למגזר החרדי לאבד בוודאות בחורים טובים שיכלו להוות שליחים טובים ונציגים נאמנים, להגיע למקומות שבעבר לחרדים לא היה יד ולמנף את הכח שלנו במדינה.
כנס חרדים בצנחנים (באדיבות המצלם)
ההכרה שלנו במדינת ישראל היא הכרחית מנקודת מבט תורנית אך לא תמיד מובנת. השקפה שטחית רואה את כל החסרונות של המדינה ואת החוסר בערכים יהודיים. אך הרמה הרוחנית של המדינה היא רק אספקט אחד. הראיה העמוקה היא שהמדינה תאפשר התיישבות יהודית בישראל והיא תאפשר קיום חיים יהודיים במלואם, גם בירושלים, בני ברק, אלעד, ביתר עילית ועוד עשרות התיישבויות חרדיות ברחבי המדינה.
אמת היא שיש הרבה חסרונות במדינה, יש עוד מה לעשות ומה לתקן. גם עוולות שהיו מאז קום המדינה, עת משבר חריף עבר על היהודים, לאט לאט חולפים. אנחנו לא מתכחשים למה שזקוק לשיפור, אך אנו כן מצפים שעם הזמן כל העניינים יסתדרו. קצת שיתוף פעולה מועיל של קברניטי המגזר רק יועילו.
אין עוררין בתרומתם של בני הישיבות שתורתם אמנותם, אך אין עוררין שהגיע העת להדק את הקשר רשמית עם החיילים החרדים. חייל חרדי לא מדרדר בגלל אינטרנט, אייפון או אפילו חלילה ראה בחורה. חיזוק החיילים באופן תמידי ברוחניות, אהבת ישראל, הערכה, ביסוס מקומם בחברה החרדית תבטיח את חזרתם ותרומתם לאין ערוך במגזר.
הגיע העת שהמיינסטרים יפסיק להתייחס למדינה כאילו היא אינה שייכת לנו, שהרי זה שקר. היא שייכת לכלל עם ישראל ללא קשר למידת שמירת המצוות. השאיפה שלנו היא לשלמות הקדושה וזה יגיע עם קצת סבלנות. אין שום תירוץ המצדיק התנכלויות לחרדים המתגייסים. שהרי מהות הקדושה היא שהאדם יהיה מוכן להקריב ולסכן עצמו ממש עבור יהודי אחר ובדרך זו הוא משבר את האנוכיות ואת הגאווה שלו ומתעלה ומתרומם מעלה מעלה. זוהי תכלית האמונה.
אריאלה פישר פעילה חברתית ופעילת עמותת 'נבחרות'