בית הדין הרבני מינה אפוטרופוסים חדשים ל"הקדש כתר ארם צובא" המחזיק באחד מנכסי הרוח החשובים והמפוארים של עם ישראל: כתר ארם צובא.
כתר ארם צובא, הוא כתב היד הקדום ביותר של התנ"ך, בן למעלה מאלף שנים, אשר הגהתו מיוחסת לגדול בעלי המסורה, אהרון בן אשר. הכתר הוא כתב היד המוזכר על ידי הרמב"ם בספרו 'משנה תורה', ועליו סמך בכל ענייני המסורה.
הדיינים הרב שלמה שטסמן – אב"ד, הרב יצחק זר והרב זבדיה כהן החליטו, כי נאמני ההקדש יהיו הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף, פרופ' מנחם בן-ששון נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' משה בר-אשר נשיא האקדמיה ללשון עברית, הסופר וראש הישיבה הרב חיים סבתו, הרב יעקב ידיד – מראשי הקהילה החאלבית של יוצאי ארם צובא בברוקלין שהוא בנו של חכם יום טוב ידיד זצ"ל שנפטר לאחרונה (אחרון רבני חאלב), הרב אברהם דיין – בנו של חכם משה דיין רב הקהילה החאלבית בסאו פאולו. בראש חבר הנאמנים יעמוד פרופ' אייל ג'ינאו, ראש מכון בן צבי.
הקדש כתר ארם צובא נחשב כהקדש החשוב ביותר בעולם. בשנים האחרונות חדל חבר הנאמנים מלתפקד, נוכח העובדה שרוב האפוטרופוסים נפטרו ולא מונו להם מחליפים. על רקע זה פנה המפקח על ההקדשות אל בית הדין הרבני המיוחד להקדשות, בבקשה למנות נאמנים חדשים להקדש. חבר הנאמנים שמונה על ידי בית הדין כולל ייצוג הן לרבנים וגדולי תורה והן לאנשי מחקר ואקדמיה ואישי ציבור, תוך מתן מקום של כבוד לרבני וראשי העדה החאלבית.
כתר ארם צובא, כמו עם ישראל, גלה גולה אחר גולה. ממקום כתיבתו בטבריה נדד כתב היד לאחר מאה שנה לירושלים. בסוף המאה ה-11 נשדד הכתר על ידי השלטון המוסלמי והועבר למצרים – שם נפדה בסכום עצום על ידי הקהילה היהודית ונשמר בבית הכנסת העתיק בקהיר. בשנת קמ"ה (1385) גלה דוד בן יהושע, נכד נינו של הרמב"ם, ממצרים לארם צובא - היא חאלב - ונטל עמו את הכתר.
קהילת יהודי חאלב שמרה על הכתר במסירות ובנאמנות במשך מאות שנים בהיכל בית הכנסת אליהו הנביא אשר כונה גם 'בית הכנסת של יואב בן צרויה'. בשנת תש"ח (1948), עם הקמת המדינה, בפרוע פרעות בחאלב נפגע גם הכתר, אבל חלקים משמעותיים ניצלו בדרך נס והגיעו לאחר עשר שנים, בדרך לא דרך, לארץ ישראל. כיום הוא מוצג בהיכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים, ונחשב לגולת הכותרת של מוצגי המוזיאון. אל הכתר נלווה גם "הכתר הקטן" – כתב יד קדום אחר של התורה, ששכן עמו מאות שנים בחאלב והגיע יחד איתו ארצה.
נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי, שלידיו נמסרו הכתרים, יחד עם נשיא עדת החאלבים דאז בישראל, מאיר לניאדו, ייסדו בשנת תשכ"ב (1962) לפני בית הדין הרבני האזורי בירושלים - בהרכב הרבנים מרן רבי עובדיה יוסף, הרב ולדנברג והרב קפאח - את 'הקדש כתר ארם צובא'. שטר ההקדש קובע, כי ועד האפוטרופוסים יכלול את הראשון לציון וכל מי שיתמנה אחריו לתפקיד הראשון לציון, את הנשיא יצחק בן צבי, וכל מי שיעמוד אחריו בראש מכון בן צבי, ונאמנים נוספים.