נדהמתי מהתגובות לטור על קו 402. אחד כתב שהוא דווקא נהנה. הוא נהנה. מה עם שישים נוסעים אחרים? מי הם בכלל. הם כאלה שלא מבינים כלום. העיקר שהוא נהנה. אחר כתב שהוא דווקא התחזק מהשיעור. מה עם שישים נוסעים אחרים? מה זה משנה. אין אצלם שום התלבטות מוסרית. איזו יהדות זו?
- הטור שעורר סערה: מידי יום עולה מופע אנטי-יהודי בקו 402, וכולם שותקים
היה מי שהעז לכתוב שהנוסעים מסכימים. כך גם השתמע מנהג קו 402 שהגיב לטור, שבמקום שישתיק את הדרשן, הוא עוד מצדיק אותו. אולי הם מפחדים מקפידתו של אותו דרשן. עניין מיסטי.
ה'הסכמה', מתנהלת כך: ניגש הדרשן בביטחון מופגן לחזית האוטובוס, ושואל אם זה בסדר שהוא ידרוש. הוא גם מציע אטמי אוזניים. בקשתו נעשית במין נימה של רחמנות מהולה ברמיזה שלא עולה על הדעת לסרב ללימוד תורה.
מחצית מהנוסעים הן נשים, שלא יעיזו לפתוח את הפה. אבל רובן רותחות. מחצית אחרת הם גברים, שרובם גם לא יעיזו להגיב. הנשים יאלצו לשמוע כשעה של דרשנות, שהושגה בכפייה כלפיהן. גם רוב הגברים השתקנים. כך מושגת ה'הסכמה', תוך ניצול עז פנים של מצב חברתי בעייתי מאוד.
קו 402 (צילום: 0404)
באחת הנסיעות ברכבת הקלה, ניגש אלי חרדי וביקש ממני לעבור מקום. לא רק ממני. הוא התחיל להנדס את כל הסביבה. התברר לי שהיה מקום פנוי רק ליד אשה. אמרתי לו, שאם הוא מוכן, שישב ליד האישה. אם הוא לא מוכן, אז שיעמוד וישתוק. ולא שיהנדס את חצי הרכבת ויכניס אווירת נכאים של טרור שקט. פעם הבאה, כשיהיו כמה מסוגו יחד, כבר תהיה אלימות.
כך גם בנסיעה בין עירונית. עלתה משפחה עם ילדים. הם מיד התחילו להנדס את האוטובוס. ביקשו מאחד שיעבור מקום. גם מאחר. ומעוד אחת. במשך דקות ארוכות עשו סדר חדש. העיקר, שהם ישבו יחד. התנהגות נלוזה זו, אופיינית לתגובה הטוקבקיסטית 'אני דווקא נהנה'. העיקר אני. משפחה כזו, צריכה להתפצל ולשבת איפה שיש מקום. לא להפעיל את הטרור השקט.
ילדיה של המשפחה צעקו לכל אורך הנסיעה. זה עוד יכול לקרות. זה לא אומר שצריך למנוע מלקחת את הילדים. וודאי שלא. הבעיה העיקרית הייתה, התנהגותם המחפירה של ההורים. הם אפילו לא ניסו להשתיק את הילדים. כי הם הרי רגילים שהם צועקים כך. אז מה איכפת להם. הם דווקא נהנים. והנוסעים האחרים? מי הם בכלל. הם קיימים רק לשרת אותם. הרי הבעל הוא אולי דרשן.
הו אלוקים. רק שלא תיתן לאנשים האלה את הכוח. כי אם רק יהיה להם כוח ושלטון, הם יעמידו דרשן בכל אוטובוס. מי שירצה לקנות לחם בחנות, ייאלץ קודם לשמוע חמש דקות של קלטת עם דרשה. הם יזכו את הרבים גם בהמתנה בדואר, בקופות חולים או בתור בסופרמרקט. גם שם יעמידו דרשנים. בכל פינת רחוב הם יעמידו רמקולים שיתריעו על הגהנום הצפוי למי שלא יקשיב להם. יהיו גם חיישנים שיבדקו אם מישהו אינו מאזין.
הם ישרפו פחי אשפה. העשן יחדור לכל הבתים ויכביד על קטנים ומבוגרים במשך מספר ימים. הם יחסמו כבישים. הם יתנפלו על חיילים שבאים להתפלל. הם ישליכו שקיות אשפה על תיירים שיבואו לאזוריהם. יהדות בתפארתה.
הו אלוקים. ביום שתיתן להם את השלטון, זה מה שיקרה. כי זה היחס שלהם למרחב הציבורי. הם מזכי הרבים. אם לא בדרכי נועם, אז בכפייה. בבוא אותו יום, שהם ישלטו, עוד נתגעגע לכפייה האנטי דתית.