מחקר של מרכז טאוב המתפרסם הבוקר (שני) ועוסק בתחום החינוך טוען כי קצב הצמיחה של החינוך החרדי והערבי הואט ב-15 השנים האחרונות כשמנגד קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי דתי נמצא בעלייה.
במכון מסייגים כי למרות שינויי המגמה "החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר" ומציגים שני הסברים אפשריים לנתונים.
האחד הוא צמצום בשיעורי הפריון בחלקים שונים של החברה והשני הוא מעבר של תלמידים ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות.
מהנתונים עולה באופן ברור כי מאז שנת 2000 נרשמה ירידה בקצב הצמיחה של החינוך החרדי והערבי.
בשעה שהחינוך הערבי גדל בין 2000 ל-2001 בקצב של 6.7%, בין 2014 ל-2015 הוא גדל בקצב של 2.3% בלבד.
בחינוך החרדי הצמיחה עמדה על 6.7% בין 2000 ל-2001 ו-5.1% בין 2014 ל-2015.
לעומת זאת בחינוך הממלכתי נרשמה צמיחה של 0.3% בין 2000 ל-2001 ושל 3.1% בין 2014 ל-2015.
בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה עלייה של 0.6% בתקופה הראשונה, וצמיחה של 3.5% בתקופה השנייה.
לדברי החוקרים אחד הנתונים שעשוי להסביר את האטת קצב הצמיחה של מערכת החינוך החרדי הינו ירידה בשיעורי הפריון של הנשים החרדיות, בשיעור של כ-10% במשך כעשור וחצי. לטענתם קצב הגידול בשיעור הילדים שלומדים בגנים חרדיים קטן באות תקופה בכ-50%.