פסיקה דרמטית במיוחד של הנציבות האירופית לפיה מקלט המס של חברת אפל באירלנד אינו חוקי, והורתה לה לשלם לאירלנד 13 מיליארד יורו כתשלום מס רטרואקטיבי. לדברי הנציבות, הסכום שבו תחויב אפל יהיה נמוך יותר אם מדינות אחרות, בהן ארה"ב, יורו לחברה לשלם להן יותר כסף במסים.
אפל הרוויחה מיחס מועדף שאירלנד העניקה לה בכל הנוגע למיסוי, מה שנתן לה "יתרון משמעותי על פני חברות אחרות", נאמר בהודעת הנציבות היום. זהו הקנס הגדול ביותר בסוגיית מיסוי, אשר מגיע לאחר שלוש שנות חקירה באירופה לגבי המיסוי הנמוך יחסית של אפל.
"הנציבות האירופית הגיעה למסקנה שאירלנד העניקה לאפל שלא לצורך הטבות מס בשווי של עד 13 מיליארד יורו", נאמר בהודעה של נציבת ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר. "זה מפר את חוקי הסיוע של האיחוד האירופי, משום שהדבר אפשר לאפל לשלם הרבה פחות מס מחברות אחרות. אירלנד חייבת כעת לקבל בחזרה את הסיוע הלא חוקי הזה".
וסטגר אמרה כי החלטת האיחוד שולחת מסר ברור לפיו לא תסבול הפרה כזו של החוק. "המדינות החברות לא יוכלו לתת הטבות מס לחברות נבחרות – זה לא חוקי במסגרת כללי הסיוע של האיחוד האירופי. חקירת הנציבות מצאה כי אירלנד העניקה לאפל הטבות מס לא חוקיות, מה שאפשר לה לשלם מסים נמוכים משמעותית מחברות אחרות במשך שנים רבות", אמרה. "למעשה, היחס המועדף הזה אפשר לאפל לשלם שיעור מס חברות אפקטיבי של 1% על רווחיה באירופה ב-2003, אשר ירד ב-2014 ל-0.005%".
וסטגר הוסיפה כי "אפל תהיה חייבת מעתה לשלם מסים בהתאם לחוק באירלנד ולכללי האיחוד האירופי".
אפל וממשלת אירלנד התחייבו שתיהן להיאבק בהחלטה. "אני לא מסכים עם החלטת הנציבות", אמר שר האוצר של אירלנד, מייקל נונן. מערכת המיסוי של אירלנד מבוססת על יישום מחמיר של החוק ללא יוצא מן הכלל, הוסיף. לדברי נונן, החלטת הנציבות לא תותיר לו שום ברירה אלא לערער בפני בתי הדין של האיחוד האירופי. "זה הכרחי כדי להגן על ההגינות של מערכת המס שלנו; על מנת לספק ודאות לעסקים בתחום המיסוי; ועל מנת לערער על פלישת חוקי האיחוד האירופי ליכולת של המדינות העצמאיות החברות בו להטיל מסים", אמר.
ערעורים בפני בתי הדין של האיחוד האירופי הם תהליך שיכול להמשך שנים, ולכן הסכום הסופי שתצטרך אפל לשלם לא יהיה ידוע בינתיים.
כבר ב-2014 האשימה הנציבות האירופית את אירלנד בהפרה של חוקי המס הבינלאומיים בכך שאיפשרה לאפל להעביר רווחים של עשרות מיליארדי דולרים למדינה, בתמורה להשארת משרות של החברה באירלנד. אפל ואירלנד הדפו אז את ההאשמות והבהירו כי אם תהיה פסיקה נגדן הן יערערו בכל מקרה.
לאפל ואירלנד שנים ארוכות של שיתוף פעולה. אפל הייתה ב-1980 אחת החברות האמריקאיות הראשונות שהעבירה את רוב רווחיה לאירלנד, מה שאפשר לחברה לשלם מס חברות הרבה יותר נמוך לאורך שנים, בשנים מסוימות כ-2% בלבד, לעומת 35% בארה"ב.
מבנה מס המכונה "האירי הכפול" אפשר לחברה להעביר רווחים למקלטי מס. אפל הקימה בשנות ה-80 שתי חברות באירלנד, בתמורה להטבות מס. ההסדר אפשר לאפל לשלוח תמלוגים ממכירת פטנטים שפותחו בקליפורניה לאירלנד. ההעברה הייתה פנימית, וכתוצאה ממנה שילמה אפל מס של 12.5%, במקום 35% בארה"ב. כך יצא שב-2004 נרשמו באירלנד, שבה פחות מ-5 מיליון תושבים, שליש מהכנסות אפל בעולם. החברה האירית השנייה איפשרה לרווחים לזרום לחברות פטורות ממס באיים הקריביים. לחברה, שנקראת בולדווין הולדינגס (בולדווין הוא שם זן של תפוחים), אין משרדים או מספר טלפון, והדירקטור היחיד שלה הוא סמנכ"ל הכספים של אפל, שגר בקליפורניה.
לפני שבועיים התייחס מנכ"ל אפל טים קוק לסוגיית מקלטי המס. בראיון נרחב ל"וושינגטון פוסט" אמר קוק כי "אנחנו לא מעלימי מס. אנחנו משלמים את החלק שלנו ואף יותר מזה". בראיון הבהיר קוק כי אפל תהיה מוכנה להחזיר לארה"ב את כמות הכסף האדירה שהיא מחזיקה בחשבונות מעבר לים - אולם רק כאשר המיסוי יהיה "בשיעור הוגן", לדבריו.
קוק טוען כי אפל, שמחזיקה מחוץ לארה"ב סכום כמעט דמיוני של 181 מיליארד דולר, תצטרך לשלם מס של 40% אם תעביר את הכסף לתוך ארה"ב, ולכן החברה מעדיפה להשאיר אותו בחשבונות ברחבי העולם - רובם במקלטי מס. לפי החישוב הזה, אפל תצטרך להעביר סכום של 59.2 מיליארד דולר במסים לממשל הפדרלי.
"מה שאנחנו עושים הוא חוקי. זה חוק המס הנוכחי. זה לא עניין של להיות פטריוט או לא. זה לא אומר שככל שאתה משלם יותר כך אתה יותר פטריוט", אמר קוק ל"וושינגטון פוסט". "אנחנו חושבים שזה בסדר שנשלם יותר מס, בגלל שכרגע אנחנו לא משלמים כלום ומשאירים את הכסף בחו"ל", הסביר קוק. "אבל אנחנו - כמו חברות רבות אחרות - מחכות שהכסף יחזור לארה"ב".
ההכרזה גרמה להתערערות ממשית של מניית ענקית הטכנולוגיה ובשעות הראשונות שלאחר הודעת האיחוד האירופי ירדה מניית אפל ב-1.8 אחוז.