כיכר השבת
המדינה תפצה

הצוות הרפואי ברמב"ם ביצע דיאליזה ללא הסכמה

אישה כבת 67 שסבלה מאי ספיקת כליות חמורה הלכה לעולמה לפני כ-11 שנים בעת שאושפזה בבית החולים רמב"ם שבחיפה. אחיה והיורש היחידי שלה, תבע את המדינה – בעלת ביה"ח – בטענה שבוצע בה טיפול דיאליזה חודרני ללא הסכמה, וזכה לאחרונה ברבע מיליון שקל (משפט)

| כיכר השבת |
הרופאים החלו בטיפולי דיאליזה ללא הסכמתה. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני 11 שנים הגיעה המנוחה לבית החולים רמב"ם כשהיא סובלת מכאבי בטן עזים, הקאות וכאבי ראש. בבדיקה שנערכה לה, התברר שהיא סובלת מאי ספיקת כליות חריפה והוחלט לאשפז אותה. משמצבה לא השתפר במשך כשלושה שבועות, החליטו הרופאים להתחיל בטיפולי דיאליזה.

כעבור כמה ימים של טיפולים, האישה התלוננה על קוצר נשימה. היא נלקחה לצילום חזה, אך במהלכו הפסיקה לנשום. למרבה הצער, ניסיונות ההחייאה לא צלחו, ורופאיה נאלצו לקבוע את מותה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין רשלנות רפואית

שבע שנים לאחר מותה, הגיש אחיה, בתור היורש שלה, תביעה לפיצויים נגד המדינה – בעלת בית החולים, בטענה שהצוות הרפואי שטיפל באחותו התרשל.

לדבריו, אחותו עברה טיפול חודרני קשה ומסוכן, מבלי שקיבלה הסבר מקיף על הסיכונים הכרוכים בו, ומבלי שנתנה את הסכמתה לכך. הוא טען, כי אילו הייתה יודעת על הסיכונים היא הייתה מסרבת לדיאליזה. לטענתו, מדובר בתקיפה ממש.

התובע דרש פיצויים עבור פגיעה בזכותה של אחותו המנוחה לאוטונומיה, כאב וסבל, ופגיעה בתמיכה הכלכלית שקיבל מאחותו.

הנתבעת הדגישה שסיבת מותה של המנוחה אינה ברורה עקב סירובו של התובע לביצוע נתיחה לאחר המוות. עוד היא טענה כי הטיפול שבוצע למנוחה היה מקובל וסביר לפי כל קריטריון רפואי.

כמו כן, אחד הרופאים שטיפל במנוחה סיפר שהוא זוכר שהסביר לה על טיפולי הדיאליזה, וכי אף אחד לא היה נוגע במנוחה אלמלא חתמה על טופס הסכמה. עם זאת, טופס הסכמה כזה לא הוצג במסגרת ההליך.

חובת הגילוי הופרה

השופטת אוסילה אבו-אסעד קיבלה את טענות המדינה במובן זה שהטיפול במנוחה היה מקובל וסביר ולא הוכחה התרשלות או תקיפה מצד הצוות הרפואי.

עם זאת, השופטת לא קיבלה את הטענה כי המנוחה הסכימה לביצוע טיפולי דיאליזה. השופטת תמהה כיצד אותו רופא שהעיד סיפר מצד אחד שהוא זוכר שהמנוחה נתנה הסכמתה לטיפולים, אך מצד שני העיד כי כלל אינו זוכר את האירוע או את המנוחה.

היעדרו של טופס ההסכמה החתום תמך במסקנת השופטת כי המנוחה לא נתנה הסכמה מדעת לטיפולים החודרניים, כך שבית החולים הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו לפי חוק זכויות החולה.

לפיכך, ואף שהטיפול נועד להיטיב עם המנוחה נפסק כי "בנסיבות העניין נפגעה זכותה של המנוחה לאוטונומיה וקמה למנוחה זכות לפסיקת פיצויים".

בהתאם לכך, פסקה לתובע 250,000 שקל עבור הפגיעה בזכותה לאוטונומיה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.

בהתחשב בכך שהמנוחה קיבלה טיפול סביר והולם, השופטת לא מצאה הצדקה לפסוק לתובע פיצוי נפרד עבור כאב וסבל, וכן לא עבור אבדן הכנסה. בהקשר זה השופטת ציינה כי המנוחה התפרנסה מקצבת זקנה, שככל הנראה כיסתה את הוצאותיה בלבד.

  • ב"כ התובע: עו"ד בכרי חוסאם
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אביגיל בהט

עורכי דין דיני רשלנות רפואית • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אייל בן ישי מייצג בתביעות רשלנות רפואית

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

**=* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות