בתקופה זו, עם ישראל נוהר בהמוניו מידי שנה לנפוש באתרים שונים, בין הפופולאריים ביניהם יעדים שונים ומגוונים באירופה. ככלות הכל, מוצעים באירופה אלפי דילים שווים, וזה נצרך לשינוי אווירה, הרגעות ושלווה ובוודאי אם אפשר להוסיף בדרך התרוממות רוחנית בקברות הצדיקים, הרי שזה כמעט מצווה. כל הפסטורליות מצטיירת כמושלמת, מלבד פרט קטן המעיב על הכל, ונוח לרבים להתעלם ממנו. פיקחו עיניכם, תעשיית הנופש היהודי באירופה מפרנסת בני אדם אנטישמים שונאי ישראל, חד וחלק. ולמרות התועלת הכלכלית של המארחים, ככל שאנו מתרפסים ומשתלבים בנוף האירופאי, השנאה ואותותיה מתגברים וניכרים יותר.
ברור לכולם, למעט אולי מספר מצומצם של אנשים הוזים, שאירופה איננה חובבת יהודים, יהדות, מדינת ישראל, וכל הקרוב לאלו. וזה בלשון המעטה, מן הסתם מתעבת, וסולדת, הן מילים מתאימות יותר לתאר מה חשים כלפינו באירופה, כמה כסף נשפך מהאיחוד האירופי לכיסי מחבלי החמאס, אירגוני חרמות, והסתה חד משמעית מגורמים רשמיים לחלוטין באירופה.
בגרמניה של ימינו כמעט שנאסר על קיום מצוות ברית מילה, בטענה שאין יכולת הבעת הסכמה מצד התינוק ועל כן זו הפרת זכויותיו האזרחיות, בעוד שחיסונים וטיפולים מוטלים בספק מקובל לתת לתינוק בהתעלם מכל הסיכונים הכרוכים בכך, ללא הסכמתו. חשוב לזכור שב1930 בפולין נאסרה השחיטה היהודית הכשרה מסיבות הומניטריות. ולא, אין שום הוכחה אמפירית שהשחיטה היהודית פוגעת יותר מהשיטה שלהם להרג בעלי חיים. לא נשכח לעולם את ה'שחיטה' היהודית ההמונית שהתחוללה שנים מעטות לאחר מכן. אולי נוח להתעלם מזה, אך ב2013 שוב נאסרה בפולין השחיטה הכשרה. טענות להומניות, כאלו ואחרות היוו כיסוי לאנטישמיות אז, בדיוק כפי שהם כיום. כמאמר הנביא: " זֹבְחֵי אָדָם, עֲגָלִים יִשָּׁקוּן." (הושע י"ג, ב').
ציטוט מדברי הרב יונתן סקס, רבה הראשי של בריטניה: "בואו, נפשט את העניין כמה שיותר: האנטישמיות חיה! פעילה! בועטת! לאחר שכבר יותר ממחצית המאה האחרונה של חינוך על השואה, דיאלוג בין דתי, הצהרות האו"ם, עשרות מוזיאונים והנצחות זיכרון, מאות סרטים, אלפי קורסים, עשרות אלפי ספרים המוקדשים לחשיפת האכזריות, אחרי ועידת שטוקהולם, ולאחר יצירת יום השואה הלאומי, לאחר ש2,000 מנהיגי דת התכנסו באו"ם להתחייב למגר את השנאה ולעודד כבוד הדדי, מה עוד היה ניתן לעשות? מה עוד אפשר לעשות כדי להילחם באנטישמיות?"
כ70 שנה לאחר השואה, זכרונות השואה וייסורי המצפון של אזרחי אירופה נשכחים ומתעמעמים. האנטישמיות נמצאת במגמת עליה בטוחה ב15 השנים האחרונות, בעיקר באירופה. בקרב הקהילות היהודיות שורר פחד בעקבות התעצמות האנטישמיות, יהודים באירופה מורידים את הכיפה, המזוזות, וכל סממן יהודי אחר, ומסתתרים מאחורי חומות ושוטרים. על פי דעות מומחים התופעה תחריף בשנים הבאות בשל התחזקות מפלגות ימין באירופה וגילויי אנטישמיות יותר גלויים כאשר רבים מאזרחי אירופה מחזיקים בדעות אנטישמיות סטיגמטיות המושרשות בתרבותם מאז שחר ההיסטוריה.
ועל זאת, מצער מאוד שדווקא תיירות יהודית, ובייחוד תיירות השואה הסובבת סביב ביקורי מורשת במחנות השמד בפולין, מפרנסת שונאי ישראל רבים. וכן, גם יהודים רבים שעוזבים את משפחותיהם בימים הנוראים להשתטח ולהיטהר באומן, אולי זה מקומם לשמוע, אך כל התיירות היהודית לאירופה, קברי צדיקים, פסטיבלי כלייזמרים, חופשות כשרות מאורגנות ויחידים, הם סימן לחולשה, סימן לשכחה, אדישות, ואולי אפילו סליחה על פשעי עבר נגד העם שלנו.
כמה פגיעות, תקריות, השפלות וקריאות של "הייל היטלר", נצטרך לסבול עד שנחליט ממקום של דעה צלולה, והטמעה בתודעה של המציאות כפי שהיא, ממקום של כח, לא לבזבז עוד יורו אחד על שונאי ישראל? אם אירופה מחפשת יונדנריין, ראוי לה שתקבל יונדנריין. רק העם החזק מוסרית, ומאמין בזכות ההמשכיות והנצחיות שלו יוכל להתמודד מול התבטאויות, עמדות, ומדיניות האנטישמית המתנהלת באירופה. הגיע הזמן שפולין תעודד לעצמה תיירות גרמנית לאושוויץ, יפרנסו הם את שכמותם. ולא צאצאי הנרצחים, יתרפסו בפני בני הרוצחים.
הורגלנו להיות מותקפים, מתגוננים תדיר מפני אומות העולם, נוקטים בפעולות כדי להימנע מהתגרות, מתפשרים על הזהות והגרעין העוצמתי שלנו כעם. אנו מורגלים להתנצל למרות שאין על מה. באופן פרדוקסלי, הריצוי הזה רק מזיק. ולהיפך, דווקא עמידה איתנה על העקרונות שלנו היא הדרך היחידה להתמודד עם הרוע המושפע בעולם. אם רק יהיה לנו כוח להתגבר, וזה לא שחסרים בעולם יעדים נוספים לתיירות, ידידותיים לעם היהודי ומספקים השראה לא פחות מאדמת אירופה הרוויה בדמינו. כך לא נפעל נגד המצפון, ואף נרים את כבודנו בעולם. אל לנו כעם להיות בעלי זיכרון היסטורי לטווח קצר, זהו לוקסוס שמחירו משולם בדם נפגעים בפעולות איבה באירופה אף בימים אלו.
אריאלה פישר פעילה חברתית וחברה בעמותת 'נבחרות'