בית הדין הרבני האזורי בנתניה מתח ביקורת קשה על התנהגות הבעל. הרב שלמה שפירא הקדיש למעלה מעמוד לתיאור מעשיו הנלוזים, בהם הברחת מאות אלפי שקלים מהחשבון המשותף.
"מעטים הזוגות שבהם ראינו התנהגות לא הוגנת של הבעל עוד מתחילת הנישואין", נכתב בפסק הדין שניתן לפני כחודש בתביעה הכספית שהגישה האישה.
רוצה להגן על הכספים בחשבון?
בני הזוג נישאו ב-2010 וכשנה וחצי לאחר מכן נולד בנם המשותף. הנישואים לא האריכו ימים ובתחילת 2013 האישה הגישה תביעת גירושין. בשלב הזה היא עוד לא ידעה על היעלמות הכספים.
רק לעומק הדיונים הבינה האישה שמשהו לא בסדר. מאחר שלא הייתה לה גישה לחשבון (בעלה לא אפשר זאת) היא פעלה נגדו ברמה המשפטית, ואז התחוור לה כי כבר אחרי החתונה החל בעלה להעביר עשרות אלפי שקלים לחשבונו ולחשבון הוריו.
תחילה, הבעל לא הסכים להתגרש ודרש שלום בית. בנושא הכספים הוא לא הגיב עניינית. באופן כללי הוא טען כי הנישואים עלו על שרטון כיוון שמשפחת אשתו הייתה יותר מדי מעורבת בענייניהם.
מעבר לזה, הוא טען, כי אביה הפר את הבטחתו לרכוש עבורם בית, תוך שהדגיש כי אחרת לא היה נישא לאישה כל-כך מבוגרת (האישה כבת 30 – בגילו). בנוסף הוא טען שהאישה הסכימה לכל ההעברות והייתה מודעת להן.
בשלב מסוים הבעל התרצה. הוסכם כי בני הזוג יתגרשו וסוגיית הכספים תתברר לעומקה לאחר מכן, בכפוף לכך שככל שיידרש הבעל להחזיר כספים הם יועברו לחשבון שייפתח על שם הקטין, ולא לידי האישה.
שם עיניו בממון האב
לקראת סוף 2013 בני הזוג התגרשו והדיינים – הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס והרב רפאל י' בן שמעון – ניגשו לבדוק את הנעשה בחשבון המשותף.
אז, בפעם הראשונה, העלה הבעל (כעת כבר הגרוש) טענות קונקרטיות לגבי הוצאות הכספים. חלקם, הוא טען, שימש להחזרת כספים להוריו, חלקם לכיסוי הוצאות החתונה והברית, חלקם שימשו להצלת קרוב משפחה חולה, ועוד טענות בסגנון הזה.
טיעונים אלה – שלא עוגנו בראיות – כונו בפסק הדין "מביכים, לא סבירים ולא הגיוניים". הדיינים הגיעו למסקנה כי הגרוש לא נישא מאהבה אלא שם עיניו בממון חמו, וכשגילה כי לא יקבל ממנו דירה (הבטחה שכלל לא הוכיח) העניין העיב עליו כצל והוא החל להתעמר באישה.
בהמשך הדיינים קבעו שהבעל השתלט על הכספים המשותפים וגזל אותם מאשתו. הרב שפירא קבע כי חשבון הבנק היה של שני הצדדים ולכן היה על הבעל לקבל את הסכמת אשתו למשיכת כספים שאינם בגדר הוצאות מוסכמות.
לבסוף נקבע כי מחצית הכספים שבחשבון המשותף, כולל 100,000 שקל שהבעל החזיר בינתיים בעקבות ההליכים המשפטיים נגדו, שייכת לאשתו. מעבר לזה, עליו להחזיר עוד 80,304 שקל – מחצית הכספים שהבריח ולא החזיר. הכספים יופקדו בחשבון שייפתח על שם הקטין ורק לאישה תהיה גישה אליו.
לפני סיום כתב נכתב כי "בית הדין אינו יכול אלא להצר שבן ישראל הגיע לרמת שחיתות וחוסר מוסריות והכניס את מערכת הנישואין שבינו ובין אשתו למצב שהגיעה שבו גזל כספים מהאישה שישבה לבטח תחתיו – כספים השייכים לה על פי דין".
נראה שבניגוד לעמדה הרווחת בציבור כי לגברים עדיפות בבית הדין הרבני, בפניכם דוגמה ראויה לפסיקה מובהקת לטובת האישה.
- ב"כ התובעת: עו"ד אברהם וקסלר, עו"ד תמר נסימי גרבי
- ב"כ הנתבע: עו"ד צמח גרין
עורכי דין דיני גירושין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אריה ליטמן עוסק בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.