לעג לרש: מסתמנת העלאה קטנה בלבד בקצבאות הנכים

כעורכת דין המתמחה בתביעות ביטוח לאומי, הפוגשת מאות נכים בוגרים וילדים מדי שנה ומלווה אותם באופן אישי במאבקם בביטוח הלאומי לקבלת זכויותיהם אני חשה כאב רב ותחושת החמצה לנוכח החלטה זו.

בישראל חיים כיום 230 אלף נכים, ומנתונים חדשים של הביטוח הלאומי עולה כי כ-150 אלף איש, כ-65% מהנכים בישראל, מתקיימים מקצבת הנכות בלבד, המסתכמת ב–2,342 שקלים, מחצית משכר המינימום והרבה מתחת לקו העוני, העומד כיום על כ-3,100 שקלים לאדם.

המתווה שהגישו הנכים לאוצר כלל הצעה לתוכנית ארוכת טווח להעלאת הקצבה בעיקר העלאת קצבת הנכות הכללית לשכר המינימום בחמש פעימות בחמש שנים; קדימות למתקיימים מקצבת הנכות בלבד; ותיקונים בחוק שיאפשרו את גובה ההכנסה המותרת מעבודה מ-1,945 שקלים ל-4,200 נטו.

המצב הקיים מקשה מאוד על הנכים לשפר את מצבם הכלכלי גם בעבודה, כאשר לפי החוק קצבת הנכות של נכה שמשתכר מעל 1,945 שקלים מופחתת אוטומטית, כך שבפועל לא משתלם לציבור זה לעבוד. על פי נתוני הביטוח הלאומי, רק 19% אחוז ממקבלי קצבת הנכות הם בעלי כושר השתכרות, ומרוויחים בממוצע 2,900 שקל בחודש. כמו כן, לאחר שלוש שנים רצופות של עבודה נשללת מאדם נכה זכותו לקצבת נכות, ובהתאם תקופת העבודה הממוצעת של נכה היא 18 חודשים.

''שנה מאז שהבעת את תמיכתך ודבר לא השתנה'', כתב יושב ראש "נכה - לא חצי בן אדם", בפנייה דחופה לשר האוצר בשבוע שעבר. "אין אדם בריא שיכול לחיות בכבוד מסכום כזה, אף אדם נכה אינו יכול לשרוד מסכום כזה. כל הפתרונות שהוצענו על ידינו או על ידי נבחרי ציבור שהנושא קרוב לליבם, נדחו על הסף. עבור ציבור של 234 אלף נכים היה עדיף לו היו יכולים להפוך עצמם למכשיר סלולר, ייתכן ואז היה נמצא הכסף הנדרש למבצע ההצלה הזה".

בפברואר הוגשה הצעת חוק להשוואת קצבת הנכות לשכר מינימום למי שאין להם כיסוי ביטוחי נוסף. על הצעה זו חתמו יותר מ 80 חברי כנסת מכל סיעות הבית.

כלומר, נבחרינו מודעים לבעייתיות אלא שבין ההצהרות למציאות מרחק רב ובמציאות הפתרון המוצע, הסתכם ב 100 שקלים בלבד! לא זו בלבד שהפונים לקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי צריכים לעבור מסע ייסורים של ממש עד קבלתה, אלא שגם מקבליה נידונו מראש לחרפה ולעוני. החולי, הכאב, הנכות ואובדן היכולת הכלכלית, מתורגמים לקצבת נכות שאינה מכסה בדרך כלל את הטיפולים הרפואיים והתרופות, שלא לדבר על אובדן הפרנסה למשפחות.

אדם הפונה לקבלת קצבת הנכות נדרש לעבור בשני שערים, האחד רפואי – עליו לקבל נכות משוכללת של למעלה מ 60% והשני תפקודי – עליו להוכיח אובדן כושר עבודה, בכל עבודה.

בעוד שלגבי הנכות הרפואית הוועדות כבולות לפירוט הנכויות המנוי בתקנות הנכים (שאף הם מצומצמות מאוד), הרי שלגבי הנכות התפקודית – בידי הוועדה כוח לפרש מהו ''כושר עבודה'' בכל עבודה.

במקרים רבים, לצערנו, תקבע הוועדה התפקודית כי הפונה כשיר ''לעבודה קלה ללא מאמץ'' באופן שיבטל את זכאותו לכל הפחות לקצבה מלאה.

גם מי שצלח את הקביעה התפקודית ייאלץ להסתפק בקצבת נכות שאינה מספיקה לכיסוי ההוצאות. משפחות רבות שבהן אחד ההורים חולה או נכה נדרשות להכנסה לכיסוי הוצאות הבית, הכנסה לכיסוי הטיפולים הרפואיים, גם אלה שאינם מכוסים על ידי קופות חולים, לתרופות, לעזרה ועוד ועוד.

העובדה כי מדינת ישראל, באמצעות נבחריה, קובעת כי מי שאיבד את כושר עבודתו באופן מלא יזכה לכ – 2,500 ₪ בלבד היא בלשון המעטה, בעייתית, ואינה תואמת את המציאות.

רבים עוסקים היום במימוש זכויות בביטוח הלאומי, החל בעורכי דין מומחים ועד חברות מסחריות שאינן נותנות ייעוץ משפטי אולם מסייעות בהגשת התביעה והכנת התיק. גם ביטוח לאומי מציע הגשת תביעה עצמית "במהירות ובקלות". מכאן, רבים יותר המנסים לממש את זכותם לקבלת קצבה והמספרים המלמדים על התביעות המוגשות מדי שנה בעלייה מתמדת.

תחושתי היא שריבוי הפונים גורם להתקפדות המערכת החוששת מחשיפה לקהל גדול של זכאים אשר יכביד על תקציב המדינה. זו כמובן, לעניות דעתי, הסתכלות שגויה שכן הנטל על המערכת גדול, בין אם מצד מערכות הרווחה, מצד מערכות החינוך, מצד הגורמים הקהילתיים ואנשי החסד המסייעים לחולים ונכים אלו. לא ניתן "להעלים" את הנכים והחולים באמצעות העובדה כי ביטוח לאומי לא מזכה אותם בקצבה או מזכה אותם בקצבת מינימום בלבד.

יש להסדיר בחקיקה הן את הקריטריונים למושג "אובדן כושר עבודה" ולא להשאיר את ההחלטה פתוחה לפרשנות, כמו כן יש להסדיר בחקיקה את העלאת גובה הקצבה. עדיף לדעתי מתן קצבה ראויה לפחות אנשים מאשר מתן קצבאות שלא ניתן לחיות מהן בכבוד.

מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.

כותבת המאמר הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות לחץ כאן או לפנות למייל: stagar.adv@gmail.com