יחידות דיור יבנו בהתנחלות היהודית שבלב חברון, לראשונה מזה למעלה מעשור - כך נחשף היום (שני). בימים אלה מגובשת תוכנית לבניית הבתים החדשים בהתנחלות, לאחר שלפני כמה חודשים הוציא שר הביטחון לשעבר, משה יעלון 'הרשאה לתכנון' יחידות דיור במקום, בשטח H2 שנמצא תחת שליטה ישראלית. הפעם האחרונה בה נבנו בחברון יחידות דיור חדשות עבור יהודים, היתה בתחילת שנות ה–2000, לפני יותר מעשור. גם אז נבנה רק מספר קטן של יחידות דיור, באזור שכונת תל רומיידה.
התכנון המדובר, הוא שהן יבנו על השטח שבו פועל כיום המוצב הצבאי 'מתקנים', בין שכונת אברהם אבינו המוכרת, לרחוב השוהדה, שהינו ציר תנועה מרכזי בעיר. כעת הפרויקט נמצא רק בשלבי תכנון ראשוניים, ועדיין לא ידוע מה מספר היחידות שיבנו ומהו גודל הקרקע עליהן זה יקרה. כל שטח המוצב מוערך בכ-2 דונם מקסימום.
היחידות אמורות להיבנות רק על חלק משטח המוצב, על קרקעות שהיו בבעלות יהודית פרטית עוד לפני קום המדינה. נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון מצוטט ב'הארץ' שמפרסם את הידיעה, כמי שאומר: "השטח מאז ומעולם היה ידוע ככזה ששייך לקהילה היהודית. אם יחזרו לגור שם, אני בטוח שכל אדם שוחר צדק רק ישמח על כך".
הפלסטינים תושבי חברון וארגוני שמאל המדדים בהם, כמובן חולקים על דברי ארנון. לדברי חגית עופרן מצוות מעקב ההתנחלויות של 'שלום עכשיו', "יש כאן ניסיון להפוך את החלטת בג"ץ, שאסרה על הקמת התנחלויות על קרקעות שנתפסו לצורך צבאי. תחנת האוטובוס המרכזית של חברון - שעל שטחה הוקם המוצב הצבאי - הועברה ממקומה בעילת צורך ביטחוני, ואי אפשר להפוך היום את השטח הזה להתנחלות", היא טוענת.
המתנחלים ניסו לשוב ולהתיישב בחברון לראשונה ב–1968 במבנה מלון פארק. בתום מאבק פוליטי בן כמה שבועות פונו המתנחלים משם והועברו לבסיס צבאי סמוך. מאוחר יותר הם הקימו את ההתנחלות קרית ארבע שבפאתי חברון. בסוף שנות ה–70, תחת ממשלתו של מנחם בגין, החלו יהודים לאכלס את חברון עצמה, וכיום מתגוררים בעיר כמה מאות מתנחלים.
תגובת מתאם הפעולות בשטחים: "רשויות האזור בוחנות השבת חלק מהמקרקעין לשימוש אזרחי, אך טרם הוגשו תוכניות לבנייה אזרחית וטרם אושרה בנייה שכזו במקום".