אתי אלון, שהורשעה במסגרת מעילת המיליונים בבנק למסחר שהסעירה את המדינה כולה, תופיע ביום חמישי הקרוב בפני ועדת השחרורים, שצפויה לקצר את מה שנותר מהשליש האחרון של עונשה – תקופת מאסר של כשנתיים.
את ההחלטה על שחרורה של אלון, שנידונה ל-17 שנות מאסר, קיבלה ועדת השחרורים כבר לפני כחצי שנה לאחר שהפרקליטות הסכימה לא להתנגד לשחרור. לפני כמעט שנתיים כבר התקבלה בוועדת השחרורים החלטה כזו, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, ביטל את ההחלטה – וקבע כי אלון תישאר במאסר עד לשנת 2019.
בין אלון למערכת המשפט מערכת יחסים סבוכה כאשר בקשותיה נדחות פעם אחר פעם גם בתחומים נוספים. שירות בתי הסוהר עדיין מסרב לאפשר לאלון להיפגש עם אחיה עופר מקסימוב, שנושא עונש מאסר בבית הסוהר "רימונים", לאחר שבשבוע שעבר נפטרה אמם. השניים נדרשו לשבת שבעה בשתי ערים שונות – אלון בבית אחותה בחולון, ומקסימוב בבית גרושתו בראשון לציון. גם בהלוויה עצמה סירבו אנשי שירות בתי הסוהר לאפשר להם להיפגש. הפעם האחרונה שראו שני האחים אחד את השנייה הייתה לפני שנתיים בהלוויית אביהם, אולם גם אז הם לא הורשו לדבר ביניהם.
בפרשה שהסעירה את המדינה, אלון, שכיהנה כסגנית ראש מחלקת ההשקעות של הבנק למסחר, הודתה באפריל 2002 שגנבה רבע מיליארד שקל מחשבונותיהם של לקוחות הבנק במשך יותר מחמש שנים. מדובר היה בלקוחות שאינם בהכרח עשירים ושכל נכסיהם היו בכספות בבנק. הכספים שהעבירה לאחיה עופר מקסימוב, שהיה מהמר כבד, הגיעו בסופו של דבר לידי עבריינים, לארגוני פשע ומלווים בשוק האפור.
שנה לאחר מכן, הרשיע בית המשפט את אלון בשורה של עבירות ובהן גניבה, מרמה, זיוף, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. היא הביעה חרטה על מעשיה, וסיפרה כי לא לקחה כסף לעצמה אלא העבירה את כל הכסף לאחיה. המעילה הגדולה הביאה לקריסתו של הבנק ועלתה למדינה – שהייתה ערבה לאזרחים שהפקידו שם את כספם – חצי מיליארד שקלים.