הלך לעולמו המלחין הנודע אנדרה היידו

היידו היה מלחין פורה ומורשתו כוללת יצירות רבות כמו גם עיבודים למוזיקה יהודית. הוא הותיר אחריו מחקרים כאתנומוזיקולוג ותלמידים רבים — רבים מהם היו כאמור למוזיקאים־יוצרים ומוזיקאים־מבצעים נחשבים.

היידו, ניצול שואה, נולד ב–1932 בהונגריה, ולמד מוזיקה בבודפשט. ב–1956 עבר לפריז והמשיך ב"קונסרבטואר" את לימודיו. במשך שנתיים התגורר בתוניסיה, ועבד כמורה לפסנתר. משנת 1966 לימד היידו באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן, שבה ייסד את המחלקה לקומפוזיציה. הוא נמנה עם מייסדי בית הספר התיכון למדעים ואמנויות בירושלים, ולימד בו שנים ארוכות. במהלך עבודתו פרסם את הספר "לאן שוחים דגי הסלמון — שיחות על מוזיקה", בשיתוף עם המחנכת מירה זכאי. ב–1997 קיבל את פרס ישראל למוזיקה.

היידו חזר בתשובה במהלך שנות ה-60 הוא עבד אז בצוות של סרט צרפתי, והלחין לו פס-קול. עורך הסרט היהודי היה קורא בשעות הפנאי מספרון קטן, ואנדרה התעניין במה שקוע כל כך היהודי הדתי.

"אני לומד משניות", השיב לו העורך, "מסכת בבא קמא". והתחיל לקרוא בפניו: "ארבע אבות נזיקין, השור הבור המבעה וההבער". והקצב של המילים העתיקות, כבש את אנדרה. הוא שב אל יהדותו והפך לשומר תורה ומצוות גאה.

הלווייתו יצאה בשעה 18:30 מבית ההלוויות שמגר אל הר הזיתים.