הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה הוגשה ב-2009. בבסיסה היו שלוש טענות ועילות שונות:
הטענה הראשונה הייתה שפרטנר החריגה מתוך תכניות של דקות "קרדיט", שיחות למספרים שאינם מתחילים בספרה "0" או "1" (דוגמת שיחות כמו *6900 או 1-800, 144 ועוד), מבלי שהדבר נכתב בהסכמים, ובכך חייבה את הלקוחות ביתר.
השנייה, כי פרטנר לא העניקה את ההטבות המגיעות למנויים שרכשו בנוסף על דקות הקרדיט גם חבילות נלוות של "אורנג' לילה" ו-"אורנג' סופשבוע", על פיהן זכאי המנוי לשלם תעריף מופחת (כ-10% או 50% מעלות שיחה, בהתאם לחבילה) בתוך דקות הקרדיט, ובכך, גרמה למיצוי בנק הדקות בשלב מוקדם מדי, ולחיוב בתשלום נוסף מעבר לו.
השלישית, כי מנויים פנים ארגוניים שרכשו גם חבילת "אורנג' לילה" או "אורנג' סופשבוע" לא קיבלו את ההטבות לעלות המופחתת לדקת שיחה בגין החבילות הנלוות בשיחות למנויים באותו ארגון.
גבו ממך יותר ממה שהובטח?
ביחס לעילה הראשונה והשנייה, פרטנר טענה כי פעלה כדין. לגבי העילה השלישית נטען כי קרתה תקלה במערכות החברה, והיא זיכתה את הלקוחות הפנים ארגוניים בגין מלוא חיובי יתר שנגרמו להם.
לאחר משא ומתן ארוך לפשרה, פרטנר הסכימה מבלי להודות בטענות נגדה – כי חברי שלוש הקבוצות (לפי העילות) יקבלו שוברי קנייה לרכישת מוצרים (תחילה דובר על דקות שיחה, אולם עם התמורות שחלו בשוק הסלולר – הדבר הפך לא רלוונטי).
בחוות דעת רו"ח, עליה הסכימו הצדדים לאחר מספר דיונים ובדיקות, נקבעו סכומי הפיצוי שבפשרה.
בקצרה, סוכם בין השאר כי חברי הקבוצה הראשונה, מהם נגבו כ-16 מיליון שקל, יזכו לפיצוי בשווי 50%, כלומר כ-8 מיליון שקל בתוספת מע"מ, שהם כ-9.4 מיליון שקל. גובה כל שובר למנוי יעמוד על כ-20 שקל.
חברי הקבוצה השנייה, מהם נגבו כ-530,000 שקל, יזכו לפיצוי בשווי 75% בתוספת מע"מ, כלומר כ-464,000 שקל. גובה השוברים שיחולקו לחברי הקבוצה השנייה יהיה כ-81 שקלים.
באשר לקבוצה השלישית מצא המומחה, כי אכן, שולמו להם כל ההחזרים במלואם.
הטבה צרכנית
סגן הנשיא השופט יצחק ענבר סבר כי הסדר הפשרה הוגן ויעיל בהתחשב במהות התביעה, וכן בעובדה שלא הוגשו התנגדויות להסדר מצד הציבור או היועמ"ש.
בנקודה אחת השופט חשב שיש להוסיף להסכם הבהרה לגבי פיצוי למנויים לא פעילים של פרטנר שמסיבה כזו או אחרת לא ישתמשו בשוברים. השופט קבע כי במקרה כזה הסכומים יתווספו לפיצוי שישולם ללקוחות הפעילים, ואף חייב את פרטנר, בין היתר, להגיש לו דו"ח מסכם 30 יום מתום מימוש השוברים.
השופט אף קיבל את המלצת הצדדים לעניין גמול למבקשת ושכ"ט עו"ד לבא כוחה, אולם קבע לוח זמנים שונה לביצוע תשלומים, והבהיר כי "ההלכה הקובעת כי שכר הטרחה ייגזר משוויו הממומש של הסדר פשרה, להבדיל משוויו הנחזה, חלה כפשוטה וכמתחייב מהגיונה גם מקום בו ניתן הפיצוי בדרך של הטבה צרכנית, כפי שהדבר בשלב הפיצוי הראשון".
בסיכומו של דבר, השופט אישר את ההסדר וקבע כי פרטנר תפרסם הודעה לגביו בשני עיתונים נפוצים.
כמו כן, נקבע פרטנר תשלם למבקשת מקדמת גמול בסך 100,000 שקל למבקשת ו-300,000 שקל מקדמת שכר טרחה. לאחר שהשוברים ימומשו ישולמו למבקשת 4% ולבא כחה 11% מסך המימוש, בניכוי המקדמה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד מיכאל בך, עו"ד רון לדרמן
- ב"כ המשיבה: עו"ד ירון רייטר, עו"ד רותי ויסנביק-שאולי
עורכי דין דיני תביעות ייצוגיות • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין דוד מזרחי עוסק בתביעות ייצוגיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.