בני הזוג נישאו ב-1972 והביאו לעולם שלושה ילדים, כיום שניים מהם חיים בישראל. למרבה הצער, ב-1994 התגלו אצל האישה בעיות בריאותיות-נפשיות. היא טופלה בבית חולים פסיכיאטרי ונקבעה לה נכות כללית מלאה.
לשאלות על דיני משפחה:
כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1996, עזב הבעל את הבית המשותף.
במהלך השנים הצדדים הסדירו את חלוקת הרכוש ביניהם. שני הילדים – כיום אנשים בוגרים – מונו כאפוטרופוסים של אמם בהחלטת בית משפט, שם גם נידונו כל ענייני הרכוש. האישה נשארה בבית המשותף, הילדים נתנו לאביהם 700,000 שקל תמורת חלקו בבית, וכל צד נשאר עם זכויותיו ממקום העבודה.
מה שנשאר הוא עניין הגט. מספר דיונים התקיימו בבית הדין האזורי הרבני בבאר שבע בתביעת הגירושין שהגיש לשם הבעל. "אני רוצה לסיים את הסיפור... אני 19 שנה תלוי באוויר ואני רוצה לסיים את זה. או שיהיה גט, או שתתנו לי היתר", התחנן הבעל לדיינים באחד הדיונים.
הילדים העידו שאין לנו התנגדות להיתר. "סיימנו את ההליך הרכושי מול אבא ויש לו את הפינה שלו. אנחנו מעוניינים שהוא ימשיך את חייו. היא לא מודעת למה שהולך... היא לא כשירה מבחינה משפטית", סיפר הבן.
"אמא חולה כבר 20 שנה ויש נתק של 15 שנה", העידה הבת. הילדים אף סיפרו שאמם לא מבינה מה זה גט. לדעתם יש סיכוי שתקרע את הגט ברגע שתקבל אותו. לטענתם, הטיפול היחיד שיכול לעזור הוא כדורים אבל היא לא מעוניינת לקחת.
לא יכול לחיות איתה
שלושת הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב אהרן דרשביץ, הרב משה בצרי הבהירו שאין אפשרות לסדר גט ולמסור אותו לאישה, שכן במצבה הנוכחי, היא לא מסוגלת להבין את משמעותו.
אל מסקנה זו הגיעו הדיינים גם בעקבות דברי הילדים ולאחר שעיינו בחומר רפואי חסוי בעניין האישה.
משכך, הדיון עבר לשאלה האם יש לתת לבעל היתר נישואין לאישה נוספת. הדיינים כתבו סקירה מאירת עיניים של ההיבטים ההלכתיים של הנושא, בסופה החליטו להיעתר לבקשתו.
הדיינים הסבירו כי מבחינת ההלכה, האישה נחשבת "שוטה" או חולה "במרה שחורה" או "עתים חולה ועתים שוטה". היא נמצאת רוב הזמן בבית, מתבודדת עם מחשבותיה, איננה כמעט בקשר עם אנשים. היא כלל לא לוקחת תרופות, וברוב שעות היממה במצב של "שוטה", ורק בזמנים קצרים במצב של "בריאה".
"על כן, נראה שלכל הדעות, לא ניתן לחייב את הבעל לחיות עמה באופן זה, ובפרט, שלדברי הבעל, האישה היא זאת שמנעה קיום יחסי אישות עקב מצבה הרפואי, וכבר כעשרים שנה שהצדדים חיים בנתק מוחלט ובדירות נפרדות", קבעו הדיינים.
הדיינים אף ציינו, בין היתר, כי האישה אף נחשבת "מורדת". על פי ההלכה כשאישה נחשבת כ"מורדת " – הדבר מהווה עילה להיתר נישואין.
הדיינים הוסיפו שאין צורך לחייב את הבעל בהפקדת הכתובה או בתשלום מזונות חודשיים, שכן כל חלוקת הרכוש והזכויות הוסדרה, ואף אין חשש שלאישה לא יהיה מדור ראוי.
לכן, בסיכומו של דבר, הדיינים קבעו כי ניתן לתת לבעל היתר, בכפוף לאישורו של הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף.
- ב"כ התובע: עו"ד אלון זאב הלפטר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חיים גילעדי
עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין יצחק יעקבי עוסק בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.