בבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד הפניקס, הראל, כלל, מנורה ומגדל נטען כי המבטחות גובות שלא כדין תשלום בשם "תת שנתיות". לטענת המבקשים, לפי הנחיות המפקח על הביטוח המבטחות רשאיות לגבות ממבוטח "תת שנתיות" – שזו למעשה תוספת של 4% או 6% על הפרמיה אם המבוטח משלם אותה בתשלומים.
גם ממך גבו פרמיה מוגזמת?
המבטחות טענו כי תוספת "תת שנתיות" נגבית רק על פוליסות המשויכות לענף ביטוח החיים, שכולל לא רק ביטוחי חיים קלאסיים אלא גם ביטוחי נכות מתאונה, אובדן כושר עבודה ועוד.
רכיב זה נועד לטענתן לכסות עלויות אדמיניסטרטיביות שונות הכרוכות בגביית סכום קבוע מראש במספר תשלומים, וכן כתוספת לערכו של הסכום השנתי בהשוואה למצב בו היה משולם במלואו בתחילת שנת הביטוח, בדומה לגביית ריבית על תשלומים.
אלא שלדברי המבקשים, חלק מהפוליסות עבורן נגבה הכסף אינן נחשבות לביטוח חיים, כמו ביטוחי בריאות, תאונות אישיות, מחלות ואשפוז, אובדן כושר עבודה נכות וסיעוד.
כמו כן, לטענתם, המבטחות גובות את ה"תת שנתיות" גם בביטוחי חיים משולבים בחיסכון – ביטוחים שבהם חלק מכספי המבוטח מושקעים בשוק ההון. לטענתם, אין לגבות את התת שנתיות ביחס לחלק מהפרמיה המופנה לתכנית החיסכון של המבוטח, שהיא הפנסיה שלו.
בהקשר זה טענו המשיבות כי ביטוח מעורב הוא תכנית ביטוח ולא תכנית לחסכון. על כך מעידה העובדה שהפרמיה עבור הביטוח המעורב משולמת כיחידה אחת שלא ניתנת להפרדה.
אפשרות סבירה לגבייה לא חוקית
השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב הדגיש כי בשלב אישור הבקשה די בהוכחת אפשרות סבירה כי התשלום נגבה על-ידי חברות הביטוח שלא כדין.
השופט הפנה לחוזר המפקח על הביטוח, הקובע כי חברת ביטוח רשאית לגבות "תת שנתיות" רק כשמדובר בביטוח חיים ולא בתכניות חיסכון.
בהקשר זה, השופט קיבל את עמדת המבקשים כי בהליכים אחרים נטען על ידי המשיבות עצמן כי אפשר להפריד את רכיב הריסק מרכיב החיסכון, וקבע כי די בכך כדי לקבל את הבקשה.
עוד קיבל השופט את טענת המבקשים כי ה"תת שנתיות" לא נגבות עבור פעולות התפעול והניהול של הפוליסה. התוספת עבור פעולות אלה מכונה "גורם הפוליסה" ויש קושי בהוספת ריבית על הסכום שהוא מגלם בתוספת עבור הפריסה לתשלומים.
ביחס לגביית הרכיב בפוליסות אחרות ציין השופט כי מאחר שהמפקח על הביטוח הציג עמדה לפיה לא ניתן לגבות את הרכיב בפוליסות מסוימות, יש לברר איזו פוליסה נכללת בהגדרה "ביטוח חיים", והאם החוזרים מאפשרים גביית תת שנתיות בפוליסות אלה. עמדת המפקח מלמדת, לטעמו, שיש אפשרות סבירה לכך שהעניין יוכרע לטובת המבוטחים.
לסיכום, השופט קבע כי אם לא יאפשר את ניהול התובענה הייצוגית הנתבעות עלולות להמשיך להתעשר שלא כדין, שכן מדובר בתביעה ייצוגית "קלאסית", שבה הפגיעה של כל חבר קבוצה קלה, אולם הפגיעה של כלל הקבוצה עשויה להיות משמעותית.
בנסיבות אלה אישר השופט את הבקשה כתביעה ייצוגית שמוגשת בשם "כל מי שהתקשר עם המשיבות או מי מהן בחוזה ביטוח ונגבה ממנו תשלום בגין תת שנתיות ביחס לרכיב החיסכון בביטוחי חיים מעורבים בחיסכון או ביחס לגורם הפוליסה או בפוליסות המבטחות בריאות, נכות, מחלות קשות, אובדן כושר עבודה וסיעוד".
- ב"כ המבקשים: עו"ד אייל גולדנברג, עו"ד עדי קסטנבאום
- ב"כ המשיבות: עוה"ד עידו חיטמן וגיא קורתני ממשרד יגאל ארנון ושות'
עורכי דין דיני תביעות ייצוגיות • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין רונן שחר ממשרד שחר-רוזנשטיין עוסק בתביעות ייצוגיות ומשפט אזרחי-מסחרי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.